לקראת העונה שבפתח, חלק ב': על הפועל ת"א והפועל ק"ש

הפועל. קשה לדעת מה תהיה שיטת המשחק של אסי דומב ובאיזה סגנון הפועל צפויה לשחק, כך שקשה להעריך אילו איכויות ברקוביץ' מחפש בשחקני רכש. המטרה של הפועל העונה, כפי שהגדיר אותה המנג'ר, היא "מקום שני ולנצח את כל הדרבים". בעוד שהחלק השני של המשפט הוא די מטופש (איך בונים קבוצה שמטרתה לנצח 4 משחקים ספציפיים בעונה?) החלק הראשון מבהיר שברקוביץ' מצפה להתמודד בצמרת הגבוהה.

לצורך כך, ברור שהפועל חייבת לחזק את ההגנה שלה. בשער היא די מסודרת ומחזיקה כרגע ב-4 שוערים (אם כי קליימן צפוי לעזוב), אבל בעמדת הבלם להפועל יש כרגע רק שניים: קולין ודגני. שניהם לדעתי לא איכותיים מספיק לצמרת גבוהה ולא הוכיחו שמסוגלים לשמור על יציבות במהלך עונה שלמה ואולי גם עונה אירופית. הפועל תצטרך בלם נוסף אחד לפחות ואם גרזיצ'יץ' יעזוב, היא תצטרך שניים. מבחינת מגנים, להפועל יש כרגע אחד ברמה טובה (לוי, שיכול לשחק בשני האגפים) ושניים שלא הוכיחו שהם ברמות האלה (אורי כהן ואברהם צ'קול). מספרית זה מספיק, איכותית נראה לי שלא.

התקפית, הרבה תלוי בהישארותו של דמארי. עונה נוספת שלו באדום פירושה שהפועל מחזיקה בהרכב שניים מתוך חמשת שחקני ההתקפה הטובים בארץ, שגם מצויים בכושר מצוין בקריירה שלהם. עזיבתו של דמארי פירושה הפסד של 36% משערי הקבוצה, ואלו צריכים להגיע ממחליפיו. מספרית זה נראה סביר – בשתי העונות החולפות קבוצות הפלייאוף העליון הבקיעו 55 שערים בממוצע. דדו, גוזלן ושרם הבקיעו יחד 17 שערים. בכל מקרה, ברור שללא דמארי הפועל תהיה תלויה עוד יותר בורמוט וברקוביץ' כבר הצהיר שהקבוצה תבנה סביבו. מכאן אפשר להסיק, שהאיכות המרכזית שהפועל תחפש ברכש תהיה כזו של תנועה וריווח המשחק עבור ורמוט. בהקשר הזה גוזלן, שבינתיים הראה משחק ראש טוב ומיקום טוב הוא בחירה ראויה, גם אם ההחלטה לשאול שחקן שלא יוכל לשחק מול אחת מהיריבות לצמרת ראויה פחות. הבאתו של גוזלן מלמדת משהו גם על הפערים הגדולים בין שני המועדונים בדגש על מחלקות הנוער ועל הבעיות של הפועל שם, אבל על כך אולי בהזדמנות אחרת.

לצידו של ורמוט בקישור הקדמי צפויים לשחק זגורי (שנתן עונה טובה), פדידה ולזמי. זגורי הוא הימור מושכל בעיני (ההימור שלי: יסיים את העונה הקרובה באיזור 10 שערים/5 בישולים). פדידה הוא הימור קצת יותר מסוכן (ההימור שלי: לא יהיה יציב מספיק בשביל להיות פקטור בקבוצת צמרת) והשתלבותו של לזמי במועדון שעשוי לשחק בארבע מסגרות היא הימור אדיר. בכלל, ההחלטה על הבאת ארבעה שחקנים מהליגה השלישית מעניינת מאד – הצלחתם תהיה עדות חד משמעית לכשל עמוק באיתור וטיפוח שחקנים בכדורגל הישראלי, כמו גם עדות לכך שאין הבדלי רמות משמעותיים בין ליגת העל לליגה א'.

להפועל יש מקום לשניים-שלושה זרים כרגע – תלוי במעמדו של גרזיצ'יץ'. שוב, לא ברור מה היכולות הכספיות של הפועל וממניה החיצוניים, אבל היא חייבת להתחזק בשדרה המרכזית – בעיקר בלם וקשר אמצע. סאשה, שאמור היה להיות הקשר הזה שמשתתף במשחק הלחץ בהגנה אבל גם נכנס מקו שני לרחבה ופותח את המשחק לאגפים, נתן עונה חלשה מבחינה התקפית, דבר שהקשה על הפועל לפרוץ הגנות צפופות.

קרית שמונה. קובי מויאל, שחקן שנתן עונה טובה בבני יהודה, שתי עונות בינוניות בבית"ר ועוד עונה שכנראה רק מעטים עקבו אחריה בליגה המולדבית, הוזכר הקיץ בהקשר של שלוש קבוצות שמתעתדות להיאבק בצמרת (מכבי, חיפה, ב"ש), מה שמלמד על שוק ישראלי דל ונותן דוגמא נוספת לטביעת העין הטובה שיש בקרית שמונה – בראון ופנקה שהובאו כבר בעונה שעברה הם שני שחקנים שמקבלים מקום בקישור האחורי גם בב"ש וגם בחיפה במצבן כיום.

למעט בלם מחליף (אוחיון שעבר לחיפה ובמקומו הובא גל מאיו שמצטרף לדין מימוני), ק"ש לא איבדה שחקנים מרכזיים הקיץ. במרכז ההגנה ימשיכו כנראה צדק ופרננדס, כמו גם דלמוני שסיים את העונה מצוין, אלקיים שהיה די יציב ופינאס שנרכש מנתניה. בקישור האחורי כאמור פנקה ובראון, בקישור המרכזי/קדמי יכולים לשחק קהת, אבוטבול ורוצ'ט (יכול לשחק באגף בסיטואציות מסוימות), בקווים עאבד, מנגה וכחלון ובמרכז ההתקפה קולה ומזרחי. בשער ימשיך לעמוד חיימוב – שוער שמתאים מאד לטקטיקה של בכר שמרכזה הנעת כדור ששוברת לחץ גבוה.

קש

לק"ש יש שתי נקודות תורפה מרכזיות בעיני – הראשונה היא ההתקפה. עם כל הכבוד הראוי לקהת שנתן חצי עונה טובה ולרוצ'ט שכבר לקח אליפות, שניהם לא דומיננטיים מספיק ובעיקר לא מייצרים לעצמם מספיק מצבים. מול קבוצות הפלייאוף העליון, כאשר היא בעיקר מתגוננת, ק"ש הייתה מצוינת. יצאה בצורה מהירה להתקפה והיטיבה להפתיע. דווקא מול קבוצות מתגוננות ק"ש איבדה נקודות שבסופו של דבר מנעו ממנה לקחת חלק פעיל במאבק האליפות. קשר קדמי ברמה גבוהה עשוי לעשות את ההבדל. גם יכולתם של מזרחי וקולה להיות חלוצים דומיננטיים ויציבים טעונה הוכחה, ובהקשר הזה צריך לציין שמכסת הזרים של ק"ש מלאה (פינאס, פרננדס, פנקה, מנגה וקולה). נקודת התורפה השנייה היא עומק הסגל – בפרט אם ק"ש תצליח להעפיל לשלב הבתים בליגה האירופית. לרוב שחקני ההרכב אין מחליפים ברמה מספיק טובה, ובעיקר בעמדות הקישור. למשל: המחליף בקישור האחורי הוא עדן שמיר. בקישור ההתקפי יש שני מחליפים ברמה טובה שחוזרים מפציעות (כחלון ואבוטבול) ומעבר להם: נאור עבודי ויואל צ'חנוביץ'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *