לקראת מחזור אירופאי נוסף (מכבי, ק"ש)

במידה מסוימת ההרכב של אוסקר במשחק הראשון היה צפוי למדי – גם בעונתו הקודמת נהג אוסקר לעלות עם הרכב בעל אופי הגנתי יותר למשחקי חוץ, כזה שמסוגל להניע כדור באופן סבלני ולבצע התאמות טובות בהגנה. כמו אצל סוזה, הרכב הגנתי במכבי הנוכחית משמעו שזהבי משחק באגף. בן-בסט הועדף על פריצה בגלל המהירות והיכולת להוביל מתפרצות, אלא שבמחצית הראשונה התפתח משחק שבו מכבי היא זו שהחזיקה רוב הזמן בכדור (64/36 על פי הטלוויזיה) וההגנה הצפופה של הסלובנים לא אפשרה למהירות של בן-בסט לבוא לידי ביטוי. בסך הכל, בן-בסט נגע בכדור רק 15 פעמים במהלך המשחק. במחצית השנייה, כאשר הכושר העדיף של הסלובנים בא לידי ביטוי, בצירוף עם הוצאת אלברמן ונוסא שפגעה בהתאמות ההגנתיות זה נראה פחות טוב מבחינת מכבי.

מרכז הקישור של מכבי היה מאסיבי מאד – נוסא, אלברמן וראדי הם שחקנים פיזיים שמכסים שטחים גדולים הגנתית והתקפית. הנה מפה המתארת את המיקום שבו נוסא (לבן) וראדי (כחול) קיבלו את הכדור בהתקפת מכבי (ללא התקפות מעבר):

נוסא-וראדי-מריבור-1

אם היתרונות הגדולים של הרכב כזה הוא פיזיות, אגרסיביות וניידות, החיסרון הוא היכולת להוביל את הכדור ולעבור שחקנים בדריבל. בהתקפות מתפרצות זה התבטא בכך שסגירה נכונה על זהבי למעשה שיתקה את היכולת של מכבי לצאת לכאלה – זה לא מקרי שההתקפה המתפרצת הטובה ביותר של מכבי הייתה כזו שהובלה ע"י בן-בסט ובן-חיים. ברגעים שבהם מכבי החזיקה בכדור זה התבטא בכך שתבניות ההתקפה היו ברובן מבוססות על כדורים ארוכים. הנה כמה מהתרגילים שראינו:

חילופי מקום בין ראדי לזהבי. בוידיאו המצורף ניתן לראות את ראדי, שמזהה את זהבי מגיע לקבל כדור במרכז המגרש, ועושה תנועה לכיוון הרחבה.

מיעטנו לראות את התרגיל הזה במהלך המשחק, לדעתי משום שההגנה של הסלובנים עמדה קרוב מאד לשער וזהבי לא מצא שטח קרוב יותר לנהל ממנו את המשחק. במידה מסוימת, המשחק הזה הבהיר למה ג'ורדי עשה מאמצים להביא את ורמוט למכבי, וכמה שחקן מסוגו חסר בקבוצה. ללא מוביל כדור טבעי, מכבי הניעה את הכדור רחוק מהשער של מאריבור, וזו גם אחת הסיבות לכך שעד כניסת איינבינדר לא ראינו בעיטות מחוץ לרחבה (וגם שתיהן בעקבות מצבים נייחים ולא בהתקפה מסודרת). גם במפה המתארת את מיקומם של ראדי ונוסא אפשר לראות כמה מעט הם בילו בקרבת רחבת היריבה. מקישור שכולל את נוסא, ראדי וזהבי – שלושה בועטים טובים מאד – אפשר לצפות ליותר איומים על השער מחוץ לרחבה.

ראדי הקווטרבק. בתרגיל הזה שחקני ההתקפה עומדים על סף הרחבה ויחד עם המגנים מפנים את ראדי לקבל את הכדור במקום שבו הוא יכול להסתובב עם הפנים לשער ולבחור מסירה שתנצל את יכולות התנועה והזריזות של הקו הקדמי.

בידוד בן-חיים לתחרות ריצה. תרגיל די נפוץ (בנאדו השתמש בו הרבה בעונת 12/13) בו החלוץ המרכזי מגיע למרכז השדה כביכול כדי לקבל כדור מהקישור, ומפנה שטח מאחוריו לכדור עומק לשחקן הקו/מגן מהיר. אצל אוסקר ראינו את התרגיל הזה מבוצע עם ייני במחצית הראשונה כדי לנסות ולהפתיע עם יכולות מסירה גבוהות מהמצופה ממגן.

בנוסף ראינו ניסיון להשתמש בזהבי כתשע מזויף כאשר בן-בסט עבר לאגף ותרגיל שבו ייני (כקשר אחורי) רץ לעמדה קדמית יחד עם בן חיים. שני התרגילים האלה חשפו את מכבי להתקפות מסוכנות וראינו מעט מאד מהם.

מבחינה הגנתית היו למכבי שתי נקודות תורפה בעיני –

הראשונה והברורה, שבסופו של דבר גם הביאה לשער (בצירוף טעויות אישיות של כל אחד משחקני ההגנה), היה משחק האגפים. שחקני מאריבור זיהו היטב את הסיטואציות שבהן זהבי או בן-חיים "גנבו" קצת שטח לכיוון ההתקפה או לחצו על הכדור והפסידו ויצרו מיד יתרון מספרי. בקטע הוידיאו המצורף, למזלה של מכבי, בוהר לא משתלט על הכדור בצורה טובה ולכן ההתקפה מסתיימת. שימו לב כמה שטח פנוי יש למגן השמאלי של מאריבור.

גם המתפרצות הסלובניות בוצעו באותו אופן, וצפוי שזו תהיה הבעיה המרכזית של מכבי במשחק הגומלין.

נקודת התורפה השנייה הייתה בעיני ראדי. ראדי שחקן פיזי מאד עם מיקום טוב וקריאת משחק טובה (ראינו אותו מחפה היטב על זהבי). הכושר הגופני המעולה שלו מאפשר לו לרוץ אחרי הכדור ולהפעיל לחץ על המוסר גם אם פעמים מעטות הוא זוכה בכדור במאבק פיזי. החסרונות ההגנתיים של ראדי הם משחק ראש חלש ואיטיות שבולטת במיוחד מול דריבלים מהירים וזריזים. האיטיות הזו גורמת לבחירות רעות בהגנה וירידה נמהרת לגליצ'ים – פעמיים (מתוך סך של תשע) בעקבות גליץ' כושל הגיעה בעיטה פנויה מרחוק לשער של ח"פ.

לסיום שי לקוראינו –

as0fq

***

אם המשחק של מכבי ביום שלישי צפוי להראות אחרת מזה שראינו, המשחק של ק"ש צפוי להיות די דומה– דינמו תתקוף עם הרבה שחקנים וק"ש תצטרך להצטיין במתפרצות. בעיני היא עשתה את זה מעולה במשחק הראשון, וגם השער שלה הגיע כך.

מה שראוי לתשומת לב בעיני היא דווקא התנועה הטובה והמתוזמנת היטב של פנקה. בדוגמא הראשונה היא מאפשרת את הריצה של קהת למסירה טובה של עאבד, ובדוגמא השנייה הסבלנות שלו מאפשרת את החזרה מנבדל של קולה. בשתי ההתקפות אפשר לראות שק"ש מצליחה להגיע עם הרבה שחקנים לרחבת היריבה.

בגלל אופי המשחק, לדעתי דינמו תתמקד בעיקר בעשיית פעולות שמוציאות שחקנים מהעמדות שלהם, ובהקשר הזה יש שלושה שחקנים בק"ש שחייבים להיות ממושמעים מאד מהבחינה הטקטית (בפרט לאור הנחיתות הפיזית הברורה) –

1. וובה בראון. במשחק הראשון, בראון היה אמון על שמירת נוגובה, שעמדת המוצא שלו הייתה קרובה יותר לקישור. כאשר ההתקפה התקרבה לרחבה, בראון שימש למעשה כבלם שלישי. נוגובה מיעט לעשות תנועה ובסופו של דבר גם הוחלף ע"י קוקורין, שעמדת המוצא שלו קרובה יותר לשער. בראון, שהיה כבר די עייף בשלב הזה, התקשה לשמור על הקצב ואיבד את קוקורין לא פעם.

בכל פעם שדינמו הצליחה להוציא את בראון מהעמדה שלו במרכז המגרש – בין אם בדריבל, תנועה או חטיפת הכדור ממנו – היא הגיעה למצב מסוכן. קודם לכניסת קוקורין ששיפרה את המשחק של דינמו, מי שהיה לו תפקיד משמעותי בהוצאת שחקנים מהעמדות היה יונוב. עמדת המוצא שלו הייתה באגף ימין והמצ' אפ בעיקרון מול דילמוני, אבל הנה 2 דוגמאות כיצד תנועה שלו מוציאה את בראון מהעמדה –

2. שני קשרי הקו. במשחק הראשון היו אלה עאבד (בעיני המצטיין במשחק) ומנגה ובהמשך רוצ'ט. מי אלה שלא יהיו, הם חייבים להיות מאד ממושמעים, לא לנסות "לגנוב" שטח לכיוון ההתקפה או המרכז, ולעקוב כל הזמן אחרי המגן באגף שלהם. דוגמא לאיבוד המגן –

  1 comment for “לקראת מחזור אירופאי נוסף (מכבי, ק"ש)

  1. עדי אבני
    4 באוגוסט 2014 at 7:49 am

    רק הערה אחת: לפחות משנותיו בהפועל, נראה שנוסא שונה מהתיאור שלך: הוא דווקא לא מתאפיין ביכולת בעיטה משובחת מרחוק (למרות הרבה נסיונות) , אך לעומת זאת הדריבל שלו מהאמצע מפתיע בטכניקה שלו, ומסתמך על יכולת גבוהה של כח מתפרץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *