על הנצחון בקפריסין

הנבחרת של גוטמן שלטה באגפים, לא ספגה ממצב נייח ובעטה 21 בעיטות לשער. איה שורק התרשמה לחיוב.

מבחינה הגנתית, בוודאי אחרי הניצחון של הקפריסאים בבוסניה, ההתקפות המתפרצות סומנו כנקודת חוזק שלהם. בעיני, עד שני השערים ששינו לגמרי את אופי המשחק, הנבחרת הישראלית עמדה מצוין באתגר הזה. חלק משמעותי מהתכנית ההתקפית של ישראל הייתה שימוש בדריבלים של ורמוט ובן-חיים (ורפאלוב בהמשך): איבודי כדור של אחד מהם משמעותם בהכרח שחקן חסר באגף ויתרון מספרי לקפריסין, ובכל זאת לא ראינו אף מצב קפריסאי ממשי שנבע מדריבל או נסיון אחד על אחד שלא הצליח. במחצית הראשונה כל ההתקפות של קפריסין הגיעו דווקא מאגף שמאל, אף שבן הרוש נשאר עמוק יותר כדי לפנות שטחים לטל בן חיים. אולי זו הסיבה שמשומר הרשה לעצמו לשחק גבוה ולהכנס לשטחים שפינה וורמוט.
קפריסין הגיעה לשני מצבים בלבד שהם תולדה של בעיטות חופשיות. מהצד השני, הישראלים לא לקחו סיכונים במצבים הנייחים המעטים לטובתם (2 קרנות קצרות) ומנעו את האפשרות למתפרצת קפריסאית אחרי מצב נייח. היסטורית, אלה שתי סיטואציות שנבחרת ישראל חלשה בהם בגלל הנטייה לראות אותם כסיטואציות נפרדות מהמשחק השוטף ואולי להתכונן אליהן פחות טוב.
לבחירת השחקנים חלק משמעותי בהצלחה ההגנתית. ייני היה, כמעט בכל פוזשן (הגנתי והתקפי) מאחורי הכדור ועם הפנים אליו ושיחק בעמדת מוצא שהיא בין בלם שלישי לקשר האחורי. צמד המגינים משומר ובן-הרוש נותנים מימד פיזי משמעותי מול נבחרות כמו קפריסין. יהיה מעניין לראות כיצד יתמודדו מול ווילס ובלגיה.
כך ישראל עמדה מבחינה הגנתית –

מערך הגנתי

התקפית, הנבחרת הייתה לא מדויקת, אבל הגיעה לכמות גבוהה של מצבים, סה"כ 21 בעיטות לשער במשחק חוץ. תבנית המשחק ההתקפית הייתה בעיקרה כניסה של ורמוט וזהבי מהאגפים כך שבאגפים נוצרו שטחים לבן-חיים ומשומר, ושהות לשחקן מהאגף הנגדי (משומר/בן-חיים, בן-חיים/ורמוט)  להכנס לרחבה. כך זה נראה –

התקפי

כאשר לא נוצר יתרון מספרי באגפים, הוחזר הכדור לאזור הקישור המרכזי, וזהבי ניצל את המרווחים שיצרה התנועה הזו כדי לעשות כניסות לעומק. הוא יצר מצבים מצוינים אבל לא היה מדויק מספיק.

  2 comments for “על הנצחון בקפריסין

  1. חן פסחוב
    20 באוקטובר 2014 at 6:24 pm

    איך קוראים לאתר שממנו התמונות ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *