רב"ש 2.0. מה הוסיף ברק בכר לקבוצה של בן שמעון?

ספיגת 0.58 שערים למשחק ומערך התקפי ייחודי הביאו את ברק בכר לסיים את הסיבוב הראשון במקום הראשון. עומר קזבלנקה על החידושים הטקטיים של ברק בכר

ההצלחה של קריית שמונה כבר לא מפתיעה אף אחד ושוב כדאי לציין שחבל שהפרגון לו זוכה הקבוצה ומאמנה בכר לא מתורגמים ליותר שידורים בטלוויזיה. אחרי הניצחון המצויין על מכבי חיפה והבטחת "אליפות הסיבוב" הגיע הזמן לנסות להבין מה בעצם עושה ברק בכר בק"ש מהבחינה הטקטית.

הדבר הראשון שבולט לעין אצל הקבוצה של בכר הוא העובדה שהיא כמעט ואינה סופגת – 7 שערים ב-12 משחקים שהם ממוצע של 0.58 למשחק זה בהחלט נתון ששווה מקום ראשון. וזה בהחלט נתון מדהים – למעשה ישנן רק ארבע קבוצות בכל הליגה שלא ספגו פי 2 או יותר שערים מהקבוצה של בכר.
מעניינת לא פחות היא האבולוציה שהקבוצה של בכר עברה מבחינת הסגנון ההתקפי מאז לקח את הקבוצה. כתלמיד של בן-שמעון, דגל בכר בתחילת דרכו בהנעת כדור סבלנית ובטוחה שמשולב עם לחץ אחרי הכדור בחלק הקדמי של המגרש, וזה עבד לו מצויין. במובן הזה הייתה לבכר כניסה נוחה לתפקיד.

אבל השנה אנחנו רואים קריית שמונה שונה לחלוטין מבחינת סגנון המשחק שלה. זו קבוצה שמוותרת על שליטה בפוזשן לטובת הגנה מעט נמוכה יותר ויציאה קטלנית למתפרצות. בנקודת הזמן הזו נראה שזהו מודל משוכלל יותר ויעיל יותר של הקבוצה, ועל כך ראוי בכר לכל הקרדיט והמחמאות – על היכולת שלו להתפתח ואף לשפר את מה שכבר עבד.

במשחק נגד חיפה ראינו סגנון משחק בו ישנם 5 שחקנים שעושים תנועה לעומק ממש כמו חלוצים. על הנייר זה היה מערך של 4-4-2 או 4-3-3 (תלוי איך מתייחסים למיקום של מזרחי ששיחק מעין קשר\חלוץ) בפועל זה סוג של 5-5. ברגע חילוץ הכדור ארבעת שחקני הקו הקדמי ורועי קהת פשוט דוהרים קדימה כאשר מאחוריהם נשארים חמישה שחקנים מאחורי הכדור.

 

u05DEu05E2u05E8u05DA u05E7u05E8u05D9u05D9u05EA u05E9u05DEu05D5u05E0u05D4
השוואה בין מספר הפעמים ששחקני ק"ש רצו לעומק בניסיון לקבל את הכדור מעבר לקו ההגנה החיפאי בין הבלמים או בין הבלם למגן לעומת הנתון המקביל של שחקני חיפה מלמד הרבה על סגנון המשחק הזה (הנתונים מהמחצית הראשונה בלבד):
u05E7u05E8u05D9u05D9u05EA u05E9u05DEu05D5u05E0u05D4 u05E8u05D9u05E6u05D5u05EA u05DCu05E2u05D5u05DEu05E7

u05E8u05D9u05E6u05D5u05EA u05DCu05E2u05D5u05DEu05E7 u05D7u05D9u05E4u05D4

ההבדל המהותי אינו רק בכמות הגיחות (שביטויה משמעותי יותר בפועל בהתחשב בכך שחיפה החזיקה זמן רב יותר בכדור), אלא גם במספר השחקנים שמבצעים תנועות לעומק ואיכות התנועה עצמה.
הריצות התכופות של שחקני קריית שמונה לעומק מאפשרים לקבוצה לשחק במגרש פתוח ומאתגרים את קו ההגנה של היריבה במשך 90 דקות. כך זה נראה מול חיפה:

 


נראה שהאתגר האמיתי של בכר העונה הולך להיות התמודדות נגד קבוצות שמשחקות הגנה נמוכה ומוותרות על אחזקת הכדור דוגמת רעננה, שנגדה קריית שמונה אכן נראתה פחות טוב. מעניין אילו פתרונות בכר יימצא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *