רק על הקוים. על הקרב הטקטי בין פאקו לבכר במשחק העונה

איה שורק על הקרב הטקטי שראינו במשחק העונה: בכר סתם את מרכז המגרש והשיג יתרון מספרי על מערך שני הקשרים של פאקו, ששחרר את הפקק עם החילוף בין ראדי לורמוט

מכבי עלתה למשחק במערך שפאקו נוהג לסיים איתו משחקים, עם שני קשרי אמצע וזהבי מתחת לחלוץ המרכזי. הגנתית, מכבי לראשונה העונה הייתה בנחיתות מספרית במרכז השדה, כאשר בכר עלה עם 3 שחקנים (בראון, קהת ורוצ'ט). התקפית, מכבי דווקא צופפה את האמצע, כאשר גם ורמוט וגם מיכה הם שחקנים שמטבעם מחפשים את הכניסות למרכז ופחות ריצות על הקו (בסגנון בן-חיים או עאבד).

במפה מסומנים המקומות בהם ורמוט קיבל את הכדור במחצית הראשונה – אפשר לראות שהוא לא שיחק כשחקן קו "קלאסי"

ורמוט מח 1

השער המהיר של ק"ש מהבעיטה הראשונה שלה, בצירוף עם המערך של מכבי שהיה בו הרבה אוויר במרכז השדה, איפשרו לק"ש לייצר לחץ בקו הקדמי וצפיפות בקו האחורי. מכבי התקשתה לפתח משחק מסודר של מסירות בין הבלמים והקישור המרכזי ויצרה פערים גדולים בין קו ההגנה-קישור להתקפה, גם משום שלמכבי תמיד "חסר שחקן" להנעת הכדור.

 

לחץ קו ראשון

ברגע שמכבי עברה את הקו הראשון, ק"ש צופפה מיד בהגנה עם כל עשרת שחקני השדה – הכניסות של ורמוט ומיכה לאמצע, והצטרפות לא טובה מספיק של המגנים, הפכו את המשימה הזו לדי פשוטה. בתמונה מסומנים 4 השחקנים ההתקפיים של ק"ש: כולם בטווח של כ-35 מ' מהרחבה.

 

הגנה קו 2

 

מבחינה התקפית, ק"ש לא הראתה הרבה למרות הרכב שנראה התקפי על הנייר וסיימה את המשחק עם 6 בעיטות בסה"כ – מתוכן שלושה ניסיונות לבעיטה/הקפצה מ-45 מ' מעל ברק לוי. עם זאת, התקפות המעבר שלה והנעת הכדור בעזרת משחק הרגל המצוין של חיימוב (70% במסירות ארוכות במשחק נייד – נתון גבוה) היו נהדרות וביטלו את הניסיון של מכבי לייצר לחץ ולהרוויח את הכדור במהירות, והשאירו את המשחק, בעיקר במחצית הראשונה, בקצב שהתאים לק"ש.

 

 

בתחילת המחצית השנייה ראינו שני שינויים – הראשון הוא חילופי התפקידים בין ורמוט לזהבי, והשני הוא הדגש של הצטרפות המגנים, בעיקר בן-הרוש ששיחק כקיצוני שמאלי כאשר זהבי נכנס לרחבה.

 

תמונת מערך 2

השינוי לא כל כך עזר למכבי לייצר איומים לשער – זה קרה רק אחרי כניסתו של ראדי במקום ורמוט. המערך אמנם לא השתנה, אבל אופי התפקיד כן: התנועה הטבעית של ורמוט היא מהאגף לאמצע, התנועה של ראדי היא מהאמצע לאגף – זה הוסיף למכבי את השחקן "החסר" בהנעת הכדור וגרם לה לשלוט בקצב ובמשחק באופן חד צדדי לחלוטין. כמובן שההבדל בין התיאום של ראדי-ייני-מיכה לבין שילוב עם ורמוט מובהק ומובן.

השער של מכבי הגיע בסופו של דבר, אחרי 16 בעיטות לשער. אחוז ניצול המצבים של מכבי ובפרט של החלוצים ממשיך להיות לא טוב: בן-בסט בועט 7.5 בעיטות לכל גול, בדש (שהבקיע בנגיעה הראשונה) בועט 8 בעיטות לגול, זהבי ובן-חיים כמעט 7. להשוואה, פריצה בעונה שעברה נזקק ל-5 בעיטות בלבד, ואיציק כהן הבית"רי צריך רק 4.5 בעיטות.

  3 comments for “רק על הקוים. על הקרב הטקטי בין פאקו לבכר במשחק העונה

  1. ran
    19 בפברואר 2015 at 7:47 pm

    איה בעקבות המשחק הזה נתקלתי בטור של עיתונאי מצויין אגגגדיייי שהתקדם מנהג אוטובוס היישר לתפקיד קידום החברים שלו בפריים טיים, את יודעת אחד כזה שקורא לפיטורי מאמנים רק כשהם מוצדקים (אוסקר סוזה ופאקו) ואף פעם לא כשהם לא מוצדקים (מנחם סימונה קורצקי). בקיצור באותו טור הוא התחיל לדבר על אליפות עם כוכבית כי ק"ש נשדדה במשחק מולנו על הפנדל (לדעתי אכן היה מגיע לה כזה) ובמשחק נגד ב"ש (גם שם היא בהחלט נשדדה) מה שהייתי שמח לראות זה סטט' ולא הגרלה בודדת. כלומר האם ניתן לספור את כמות הפנדלים \גולים שנשרקו לטובת קבוצה ולא הגיעו ולשכלל אותם עם פנדלים\ גולים שלא נשרקו\נפסלו למרות שהיו מגיעים.
    אני בתחושה שלא נמצא יותר מסטיית תקן אחת לטובת קבוצה מסויימת אבל הייתי שמח לראות מס' ולא בילבולי שכל של נהגי אוטובוס על סמך 2 מדידות 🙂
    תודה

    • איה
      21 בפברואר 2015 at 4:28 pm

      הי רן, אני לא נוהגת לדבר על שיפוט ולכן אנצל את הבמה לדבר רק על שיפוט!
      בעיני החלטות שיפוט הן עניין של מזל, אי אפשר להתכונן לזה ואי אפשר לנתח את זה ולכן לא כ"כ מעניין לעסוק בזה…
      בנוסף, יש כ"כ הרבה מקרים שהם מוטלים בספק (לשני הכיוונים) ככה שממש קשה לכמת אם באמת יש נטייה לקבוצה מסוימת או לא.
      הבאתי את הדוגמא הזו בעבר: ב"ש היא הקבוצה שיריבותיה מקבלות הכי הרבה כרטיסים צהובים בליגה (כך היה גם בעונה שעברה). אפשר לתלות זאת בנטייה של השופטים לטובת ב"ש, אבל אפשר גם להניח שלב"ש דריבליסטים טובים שעבירות עליהם גוררות צהובים רבים.

      בכל מקרה ולמרות שזה קל יותר לומר כשהטעויות לטובתך… זה בסוף מתאזן. גם ק"ש למדו את זה על בשרם בגביע העונה 🙂

      • רן
        21 בפברואר 2015 at 6:13 pm

        לי ברור שהטעויות מתקזזות (על כל שופט שמפחד לשרוק נגד גדולות יש אחד שרוצה להיות גבר ולשרוק דווקא לרעתן) אבל הטור הזה פשוט הרתיח אותי ורציתי לדעת אם יש איזה מס אמיתי להשוות.
        ברור שהכל יהייה מוטה למכבי יש כנראה הרבה יותר פנדלים לזכותה מאשר כנגדה אבל זה נובע מהנוכחות ברחבה של כל אית מהקבוצות .
        יש עבירות ונבדלים שהם ברורים, אני זוכר שריקות שערוריתיות נגד מכבי (אדום לייני על יד שנה שעברה + פנדל אל כלום, גול חוקי של מיכה שנפסל פנדלים שלא נשרקו) העניין הוא שמכבי מנצחת 3-1 אז באמת שזה לא מעניין מהטעויות ולכן לא זוכרים אותן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *