למדו להפסיד. מכבי מנצחת את ב"ש במשחק העונה

השינויים הטקטיים של פאקו בחצי השעה האחרונה ניצחו את המשחק, אבל אלישע לוי, שהגיע לבלומפילד כדי לשלוט בקצב ולקחת סיכונים, הוכיח שמשהו בב"ש השתנה

למרות התוצאה בסיום, זה היה לדעתי משחק החוץ הכי מרשים של ב"ש נגד מכבי תל אביב בשלוש העונות האחרונות. ב"ש באה לבלומפילד וניסתה לשחק את המשחק הרגיל שלה, לקחה סיכונים והצליחה להקשות על מכבי להכנס לקצב שלה לאורך כמעט 60 דקות. עד לכניסתו של טל בן חיים בדקה ה57 מכבי איימה על המסגרת 4 פעמים בלבד, לעומת ממוצע של 8 בעיטות למסגרת במשחקים ביניהן בשתי העונות האחרונות. בעשרים הדקות הראשונות של המחצית השניה, באר שבע אף הצליחה להכתיב את קצב המשחק האהוב עליה – משחק מעבר מרחבה לרחבה. מפתיחת המחצית השניה עד הדקה ה75 שחקני ב"שׁ הצליחו לצאת לחמש התקפות מתפרצות, לעומת אחת בלבד בכל המחצית הראשונה. הדינמיקה של המשחק השתנתה שוב כשרועי גורדנה נכנס במקום מליקסון, אולי בנסיון של אלישע לוי לספק עוד עזרה לדור מלול מול טל בן חיים. ב"ש עברה למערך שלושה קשרים שלא מאפיין אותה בדרך כלל. כתוצאה מכך, היא הלכה אחורה והתקשתה להמשיך לצאת למתפרצות. מכבי, שערכה גם היא שינוי טקטי עם כניסתו של פריצה ועברה ל4-2-3-1, השתלטה לחלוטין על קצב המשחק, העבירה אותו לשליש המסוכן של ב"ש והצליחה לכבוש פעמיים. זה היה קצת מוזר: בחצי השעה האחרונה ב"ש שיחקה במערך של מכבי ומכבי במערך של ב"ש. אפשר לומר שהוורסטיליות של מכבי היא שניצחה את המשחק.

ב"ש הפתיעה כשניסתה, בעיקר במחצית הראשונה, להפריע להנעת הכדור של מכבי בחלק האחורי עם ארבע וחמישה שחקנים שנשארו ללחוץ גבוה. היא סיימה את המחצית עם 4 חילוצי כדור בחלק של מכבי, כשאחד מהם, כתוצאה ממסירה לא מדוייקת של חואן פאבלו, כמעט הסתיים בשער. הצד השני של הלחץ הזה היה משחק שבו ב"ש מתגוננת עם 6 שחקנים בלבד. זה היה סיכון מרשים, שאלישע נוטה לקחת מול רוב הקבוצות בליגה אבל אני לא זוכר את ב"ש משחקת כך מול מכבי. כתוצאה מכך, מכבי הצליחה לייצר שוב ושוב מצבים של 6 על 6, ובעיקר, לפנות לזהבי שטחים גדולים באמצע.

 

 

7


לפני המשחק נדמה היה שזהבי הוצב בצד שמאל כדי לנצל את האיטיות והאופי ההתקפי יותר של דור מלול. לכן היה מפתיע מאוד שבמהלך המחצית הראשונה מכבי לא ניסתה בכלל לנצל את המאץ' אפ באגף שמאל. רוב ההתקפות עברו דרך מיכה, ייני ומיטרוביץ' באגף ימין, כשצד שמאל עם זיו ונוסא מצטרפים פחות, אולי כדי לא לייצר שטחים לבוזגלו. במשך השעה הראשונה של המשחק זהבי לא ניסה אפילו דריבל אחד על המגן שמולו באגף, ונטה להכנס לאמצע. אולי זו הסיבה שבדקה ה-60 פאקו ביצע את החילוף שהכריע את המשחק, כשהכניס את טל בן חיים לאגף שמאל וזהבי עבר לאמצע. לטב"ח נדרשו 4 נסיונות דריבל מול מלול כדי לכבוש שער, לייצר מצב לשער של זהבי, ולהוביל למצב מצויין של פריצה.

 

 

בהתקפה, לב"ש היה מאץ' אפ טוב באגף ימין, שם שיחק בוזגלו על זיו. בוזגלו הצליח לברוח לזיו באגף שמאל רק פעם אחת לאורך כל המשחק, כשהמגן יצא מהמגרש כי חשב שכדור החוץ נשרק לטובת מכבי. המצב השני שבוזגלו הצליח לייצר מהאגף נבע ממסירה ישירה של חואן פאבלו. אחת הסיבות לניטרול של בוזגלו היתה העזרה של נוסא איגיבור, קרוב מאוד לזיו.

 

מאץ'-אפ מעניין נוסף היה המאבק בין ברדה לקרלוס גרסיה. באופן מסורתי, ב"ש משחקת מול מכבי על כדורים ארוכים, ככה שיש משקל רב לאופן שבו החלוץ מצליח להתמודד בגובה עם שחקני ההגנה. בפעם היחידה שברדה הצליח לברוח לבלמים ב"ש כבשה שער. הוא סיים את המשחק עם נצחון ב 4 כדורי גובה, לעומת 5 שבהם זכתה ההגנה של מכבי. מעניין ששני השערים הראשונים של שתי הקבוצות הובקעו בדיוק באותו אופן – כדור נייח כושל בפתיחת המחצית, שהופך למתפרצת מהירה. המצבים הנייחים של ב"ש, שהצליחה לייצר לעצמה 4 כדורים חופשיים ממצבים מסוכנים ועוד 12 קרנות, לא נוצלו הפעם ליצירת מצבים. ב"ש הפכה רק אחד מ-16 המצבים הנייחים שלה לנגיחה אחת, חלשה, למסגרת.

 

  8 comments for “למדו להפסיד. מכבי מנצחת את ב"ש במשחק העונה

  1. Sir Alex Ferguson
    8 באפריל 2015 at 6:42 pm

    גורדנה נכנס בדיוק לתפקיד של מליקסון. לא היה שום שינוי תפקיד או שינוי מערך אצלנו.

    חלק מהתפקיד של אוגו וחובאן, מול מכבי אלה היו אוגו וסוארס, זה לעזור למגינים שכן בוזגלו ומליקסון לא עושים הרבה הגנה.
    כשהיריבה תוקפת, אחד מהשניים באמצע אמור ללכת לאגף ולעזור למגן. לכן, העזרה של אוגו לדור מלול לא הייתה בגלל הכניסה של גורדנה או איזה הוראה ספציפית של אלישע, אלא חלק מהתפקיד שאוגו עושה כל השנה.

    • יר"פ
      8 באפריל 2015 at 7:32 pm

      נכון, אבל כשאוגו הולך הצידה, נוצר בור באמצע, כמו שאפשר לראות בוידאו על זהבי. יכול להיות שמול שחקנים אחרים זה סיכון שאפשר לקחת, לא מול השחקן הטוב בישראל, שצריך 4-5 שניות לבד כדי לייצר מצב. לדעתי זו היתה אחת הסיבות לכניסה של גורדנה, שהוא בעל אופי הגנתי יותר ממליקסון. כדי שיישארו שניים באמצע גם כשאחד מהקשרים יוצא הצידה.

      • Sir Alex Ferguson
        8 באפריל 2015 at 7:46 pm

        אני חושב שההצבה של סוארס בהרכב במקום גורדנה הייתה בהבנה שגורדנה הוא הרבה דברים, אבל הוא לא קשר עם יכולות הגנתיות.
        למעשה, את ההצלחה שלו בבאר שבע גורדנה עשה מהתפקיד של הקשר מאחורי החלוץ. כששיחק כקשר 50/50 קלאסי בגביע מול רעננה בחוץ, הוא איבד 3-4 כדורים סמוך לרחבה של באר שבע.

        יכול להיות ש"על הנייר" גורדנה מרגיש יותר הגנתי ממליקסון, אבל במה זה מתבטא במגרש? איזה איכויות הגנתיות יש לגורדנה? הוא לא מתאקל גדול, הוא לא פיזי, הוא לא טוב באוויר, הוא תמיד לוקח סיכונים במסירות שלו שזה מצוין כשאתה קשר מאחורי החלוץ אבל סופר מסוכן כשאתה בחצי שלך. כל היתרונות של גורדנה, העובדה שהוא לוקח סיכונים במשחק שלו, ההצטרפות שלו מאחור, לא באים בכלל לידי ביטוי כשהוא אמור לשחק כחלק מקישור מרכזי מול קבוצה עם הקישור של מכבי ת"א.

        אם כבר, מבחינה הגנתית, עדיף את מליקסון שיודע להחזיק כדור ושיודע לסחוט פאולים מהיריבה.

        לא אמור להיות בור באמצע כי סוארס עדין אמור להיות באמצע. נכון שאוגו וחובאן עוזרים למגינים בצדדים שצריך, אבל לא מדובר בפטור קבוע לשחקני האגף, אלא בעזרה כשהכדור מגיע לשם פיזית, ולכן במצב שתיארת אוגו אמור לעזור עם בן חיים, סוארס צריך להישאר עם זהבי, והקשר בצד שמאל צריך להספיק לחזור להגנה, בטח כשהכדור נמצא בצד השני.

  2. Sir Alex Ferguson
    8 באפריל 2015 at 6:43 pm

    הבעיה הגדולה של אלישע, היא שהוא מאמן מובל ולא מוביל, שהוא מגיב להתפתחויות ולא יוצר אותם.

    מאז השער שלנו בדקה ה – 47, ועד לכניסה של טל בן חיים בדקה ה – 58, היינו טובים יותר והיינו קרובים לכיבוש.
    אני הייתי מכניס את ארבייטמן במקום גבאי החלש כבר בדקה ה – 50, כדי לנצל את המומנטום לכבוש.
    זאת חשיבה שאני מצפה מהמאמן שלי. חשיבה של מאמן שמחפש להוביל את המהלכים במגרש.

    אז אלישע לא עשה חילוף, ומי שכן עשה חילוף זה פאקו שהכניס את בן חיים, מה ששינה את המשחק כשמכבי שכבו עלינו והשער היה באוויר.

    גם הכנסה של ארבייטמן בדקה ה60 הייתה מתקבלת על הדעת.
    אבל אלישע העדיף במקום זאת להכניס את גורדנה דווקא, כשמי שיוצא הוא מליקסון.
    אין שום הגיון להוציא את מליקסון, שיודע להחזיק כדור, ועוד כשגבאי באותם רגעים משחק כקשר אגף.
    לאחר החילוף של מליקסון איבדנו לגמרי את ההחזקה בכדור וזה היה שאלה של זמן עד שמכבי יכבשו.
    ארבייטמן כמובן נשאר על הספסל, למרות שמכבי שכבה עלינו והכנסה של ארבייטמן אולי הייתה שוברת תלחץ, נותנת לנו קצת אוויר וגם נותנת לנו עוד שחקן למעלה שיכול להחזיק כדור ולתת להגנה לנשום.

    לסיכום, כמו תמיד, במקום ליזום ולגרום למאמן האחר להגיב, אלישע רק הגיב למאמן מהצד השני.
    אלישע פשוט חיכה לראות מה יקרה קודם, אם נכבוש או נספוג, כדי לעשות את החילוף השני.

    הגיע הזמן שיהיה לנו מאמן אחר. מאמן שיגיב למשחק, שישנה אותו, שישפיע על המשחק, ולא מאמן שיחכה לשער השני של מכבי כדי לעשות חילוף שכל האוהדים ביציע ראו שצריך לבוא כבר הרבה לפני.

    • יר"פ
      8 באפריל 2015 at 7:36 pm

      אני מסכים בגדול, אלישע לא כל כך יצירתי בטקטיקה וכדי לאיים על מכבי באמת היא תצטרך מאמן אחר, טוב יותר. אלישע בדר"כ פשוט עושה חילופים של שחקן בשחקן ומקווה לטוב.
      אבל אתמול אני חושב שהוא היה נועז מהרגיל, וגם היה הגיון בחילופים שלו, גם אם זה לא הצליח בסוף. אני חושב שהוא שם את גבאי על שרן ייני כדי לנסות לנצל את המהירות שלו בהתקפות מעבר, דבר שהיה מתבטל אם ארביטמן היה משחק באגף.

  3. Sir Alex Ferguson
    8 באפריל 2015 at 8:10 pm

    אם ארבייטמן היה נכנס אליניב ברדה היה עובר לשחק על ייני, משהו שכבר קרה במשחק הראשון מול מכבי בשנה שעברה (אז במחצית השנייה אליניב הלך לאגף ימין וגבאי לחוד) כשניצחנו 3-2 ואליניב היה מצוין.

    גבאי היה אנמי מאוד מול מכבי, לא הצליח לעשות אפילו פעולה אחת טובה כשחקן קו, וגם בהזדמנות שהגיע היה מאוד מבולבל ולא חד ופיספס הזדמנות גדולה להעלות אותנו ליתרון.

    אני חושב שבדקות שעברו מאז השער שלנו ועד שמכבי השתלטה על המגרש היה חסר לנו דווקא שחקן כמו ארבייטמן, סקורר שיסיים את המצבים. הגענו להמון מצבים נייחים, המון קרנות, המון מתפרצות, המון מצבים שהיה חסר לי פינישר שידע לעשות את התנועה החכמה ולא דווקא המהירה. העובדה היא שאחרי אין ספור מצבים נייחים, ההזדמנות האמיתית הראשונה שלנו ממצב נייח הייתה ב3-1 כשארבייטמן נגח ממצב מצוין מעל לשער.

    גם בדקות הלחץ של מכבי. הרבה פחות מתאים על המגרש שחקן כמו גבאי, שלא מסוגל להחזיק כדור, שלא מסוגל לשחק עם הגב לשער ולסחוט פאול ולהרוויח זמן להגנה לנשום מאשר ארבייטמן שהיה יכול לתת לנו קצת מרווח נשימה, שהיה זוכה בכמה כדורי גובה, סוחט קצת פאולים, משחק עם הגב לשער ומעכב קצת את הכדור עד שהיו מצטרפים עוד שחקנים.

    העובדה היא שגם נאסר וגם ארבייטמן התחממו במשך הרבה דקות כשאלישע פשוט מחכה עם החילוף עד שיפול שער לכאן או לכאן.
    אם מכבי כובשת, חילוף כפול כמו שראינו, אם אנחנו כובשים, רוב הסיכויים שנאסר היה נכנס במקום גבאי על מנת לעזור יותר למלול.
    וזאת בדיוק הבעיה. גם אם אלישע הכניס כבר את גורדנה, גם הוא ראה שזה לא עובד ושהשער של מכבי באוויר. לכן אלישע במקום לחכות עם החילופים כמו שהוא תמיד עושה, היה יכול עדין להוציא את גבאי ולהכניס את ארבייטמן. ככה גם היינו מרוויחים את אליניב באגף, מה שאומר הרבה יותר עבודת הגנה ועזרה למלול מאשר גבאי.

  4. D! פה ועכשיו
    8 באפריל 2015 at 10:51 pm

    לא סתם הכניסה של פריצה שינתה משהו מהותי במשחק

    ככה יכלה להראות מכבי אם היה לה חלוץ, רק שמרבית העונה יש לנו רק את בדש.

  5. מאיר ברד
    9 באפריל 2015 at 11:38 am

    1. עם כל פערי התקציב בין הקבוצות, ההבדל בין הקבוצות במשחק האחרון היה על הקווים.
    בזמן שפאקו הוא מאמן שיוזם את ההתפתחויות על המגרש (ההכנסה של טל בן חיים), אלישע לוי הוא מאמן שמגיב להתפתחויות על המגרש (ההכנסה של גורדנה בתגובה לחילוף של פאקו).

    פאקו הוא מאמן פחות טוב מסוזה, אולי גם מגרסיה, אבל הוא עדין מאמן טוב יותר מאלישע שבזמן משחק בעיקר קופא על הקווים.

    2. סוארס אומנם נכנס לקישור רק בגלל שחובאן לא שיחק, אבל יהיה מעניין לראות קישור של סוארס – אוגו – וחובאן מול הקישור של מכבי (אולי בגמר?).
    אולי לראשונה מזה שנתיים באר שבע תצליח לשלוט במשחק ולמנוע את המכבש שמכבי מפעילה עליה כמעט בכל מפגש מולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *