זמן פציעות. על היישורת האחרונה של קרית שמונה

קרית שמונה הרשימה העונה עם הנעת כדור סבלנית ותבניות התקפיות חכמות שמתבססות על דוד מנגה ורועי קהת. אך היא גם הקבוצה שמשתפת הכי מעט שחקנים בליגה (22), מה שעשוי להסביר את שרשרת הפציעות שהאטה אותה בישורת האחרונה

22 שחקנים שיתפה ק"ש העונה: 3 מתוכם שיחקו פחות מ-90 דקות במצטבר (אזרד, צ'חנוביץ' ואבוטבול). ב"ש אמנם שיתפה פחות שחקנים (21) אבל רק אחד מהם שיחק פחות מ-90 דקות (הפוסט נכתב לפני משחקה של ב"ש נגד מכבי חיפה).

הנתון הזה מציב את ק"ש כקבוצה ששיתפה את מספר השחקנים המועט ביותר בליגה (הראשונה היא הפועל ת"א עם 30). אם במהלך העונה הסדירה, כשקרית שמונה עשתה מסע נהדר של 16 משחקים ללא הפסד, הנתון הזה לא הורגש, לאחרונה נראה שהפציעות הרבות, ובפרט הפציעות של מנגה, טוברנו ואלקיים (במשחק הגביע מול מכבי ת"א בבלומפילד, נאלץ בכר לשחק עם עזאם כמגן ימני), משפיעות עליה בצורה משמעותית.

טבלה1

ראינו העונה את ק"ש משחקת בשני מערכים עיקריים: עם שני קשרים מאחור (4-2-3-1) או עם קשר אחורי אחד (4-3-3 או 4-1-4-1). רוב ההתקפות המתוכננות של ק"ש (שלא במשחק מעבר) התבססו על הנעת כדור מצוינת בחלק האחורי, בעיקר בזכות משחק רגל מצוין של חיימוב – בדקנו עשרה משחקים מתוך 13 משחקי הליגה של ק"ש ששודרו במלואם ולחיימוב היה בהם 80% השלמת מסירה (חואן-פאבלו 88%, סטויקוביץ' 63%, קליימן 58%, אג'ידה 56%). עם זאת, לחיימוב בעיה מסוימת מול בעיטות מרחוק, והמיקום שלו התגלה מספר פעמים כבעייתי:

חיימוב2חיימוב3חיימוב1

התקפית, בשני המערכים תבניות דומות ועיקרן התקפות מהירות דרך האגפים. כוחה של ק"ש היה בעיקר ביכולת של שחקניה להוביל את הכדור במרכז השדה כדי לכווץ את ההגנה ולמצוא שחקן פנוי באגף – קיצוני או שחקן קו, ואז להצטרף במהירות עם שחקנים רבים לרחבה: 34% משערי הקבוצה במשחק נייד (ללא פנדלים ומצבים נייחים בנגיעה ראשונה) הגיעו אחרי הגבהה לרחבה מהאגף וכ-40% מהשערים הגיעו בהתקפות מעבר והתקפות מתפרצות.

שני עמודי תווך התקפיים היו לק"ש במהלך הליגה הסדירה – האחד הוא מנגה, שביצע את שתי הפעולות הנדרשות לתבנית ההתקפית בצורה מצוינת: גם הגיע מהאגף לאמצע ו"סחב" איתו מגן או קשר כדי לכווץ את ההגנה וגם ביצע פעולות אישיות טובות באגף.

השני הוא רועי קהת, שעושה עונה טובה בינתיים עם 11 שערים בכל המסגרות. קהת נתן לק"ש מענה כמעט בכל עמדה בקישור ובהתקפה: שיחק כקשר אחורי/מרכזי במערך של 4-2-3-1 (בית"ר בפלייאוף, מכבי חיפה בסיבוב הראשון), קשר מתחת לחלוץ במערך הזה (ב"ש בסיבוב השני), קשר מרכזי במערך של 4-3-3 (בית"ר בסיבוב הראשון) ואפילו חלוץ מדומה במערך הזה (מחצית ראשונה נגד ב"ש בסיבוב הראשון).

היכולת הגבוהה של קהת שבאה מצוין לידי ביטוי בתבניות ההתקפיות של ק"ש הבליטה את התכונות הטובות שלו: משחק ראש מצוין (3 מ-8 שעריו היו בנגיחה), תזמון בכניסה לרחבה ותנועה טובה למציאת שטח פנוי בתוך ומחוץ לרחבה. כמעט בכל התקפה של ק"ש אפשר למצוא את קהת בתוך הרחבה, מחפש את השער. בעשרת המשחקים שבדקנו קהת היה הבועט המוביל של ק"ש: 23 בעיטות שהן 21% מכלל בעיטות הקבוצה. קהת כבש 4 שערים (ופנדל נוסף) במשחקים האלה, כלומר שנדרש ל-5.75 בעיטות כדי להבקיע, נתון טוב משל אצילי (12.8), בניון (7.3) וזהבי (6.6).

הנה כמה דוגמאות לתנועה של קהת (לפחות זו שנתפסת במצלמות):

מה שקשה להראות בוידיאו אלו החסרונות היחסיים של קהת – הדריבל שלו בינוני (והוא ממעט לנסות ולבצע פעולות כאלה) וגם יכולת המסירה שלו. מקשר מרכזי אפשר היה לצפות שלא רק יבקיע בעצמו שערים אלא גם ייצור מצבים לאחרים. בעשרת המשחקים שבדקנו קהת ייצר 2 הזדמנויות לאחרים בלבד (כלומר ממוצע של 0.2 למשחק). להשוואה, ראיוס יצר בעשרת המשחקים האחרונים (לפני המשחק אמש) 2.7 מצבים למשחק (שיחק 365 דקות בלבד), ברדה ייצר בסיבוב הראשון בממוצע מצב אחד למשחק וכך גם חנן ממן (22 משחקים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *