עייפים אך מרוצים. בית"ר וב"ש נפרדות בתיקו אחד

שבוע אחרי ההפסד למכבי בבלומפילד, בית"ר שוב פתחה מצויין את המשחק עם מחצית ראשונה נמרצת וטובה, אך שוב נכנעה לעייפות ולשינוי מערך של מאמן יריב ופספסה את שלוש הנקודות

בית"ר עלתה למשחק מלאת אנרגיות, שנדמה שקצת חסרו אצל ב"ש. ספיגת שער מוקדם ממצב נייח מאד לא אופייני לב"ש – זה בסה"כ השער השני העונה שהיא סופגת במהלך כזה וזה הנתון הנמוך בליגה בפער משמעותי. היה נראה שהיא מתקשה להתאושש ממנו. בצירוף עם הרכב שלא כל כך עבד, ההתקפה של ב"ש הייתה חסרת רעיונות ושבלונית מאד.

במחצית הראשונה היו לב"ש רק שני סוגים של התקפות "מסודרות": הגבהות של המגנים או כניסות של שחקני הקו לאמצע ובעיטה מרחוק. כניסת שחקני הקו יצרה שם צפיפות גדולה שלו הייתה הופכת לניסיונות דאבל-פס או דריבל יכול להיות שהייתה יעילה, אבל במחצית הראשונה זה בעיקר גם להתקפה של ב"ש להיראות תקועה וחסרת אופציות התקפיות – ואז הגיעו הבעיטות מרחוק.

כך זה נראה במגרש:

קרובים

כך נראו ניסיונות הכניסה של ב"ש לרחבה:

כניסות לרחבה

ניסיונות המסירה באמצע של גורדנה ונסאר היו בדקות 37 ו- 45.

ובהתאמה, כך נראתה מפת האיומים לשער:

בעיטות לשער

בית"ר, לעומת זאת, נסמכה על תנועה נהדרת של ממן מאחורי קו הקישור ויצרה שוב ושוב מצבים מצוינים בקרבת הרחבה תוך שהיא מנצלת ירידה גרועה מאד להגנה, בעיקר של גורדנה. השטחים הגדולים שבית"ר מצאה לפני ההגנה של ב"ש מפתיעים לאור העובדה שב"ש עלתה עם שלישיית הקישור הכי דפנסיבית שלה – הובאן, אוגו וגורדנה.

רוב המצבים, כמו שאפשר לראות בוידיאו, הסתיימו בבעיטות מרחוק – למעשה במחצית הראשונה הטובה של בית"ר רק פעמיים בעטו שחקניה מתוך הרחבה: פעמיים אחרי כדור שניתז מההגנה ולא אחרי מסירה.

סוג המשחק הזה הוא גם תובעני מאד מבחינה פיזית של שחקני האגף (אצילי ואנטל) שצריכים לעזור בהגנה במקום ממן, כדי שהוא יוכל לחכות גבוה יחסית, ומצד שני חייבים להצטרף להתקפה במהירות כדי להפוך אותה לאפקטיבית.

במחצית השנייה ב"ש עברה למערך של 4-4-2 עם כניסתו של גבאי במקום גורדנה. דווקא עם שחקן פחות במרכז השדה השתלטה ב"ש על המשחק. הבלמים עברו לשחק מעט גבוה יותר והרווחים ביניהם ובין הובאן והוגו צומצמו – כך הקשו על ממן, שהתעייף מאד, להמשיך ולמצוא את השטחים ליציאה קדימה בתדירות גבוהה. כניסתו של גבאי אפשרה לב"ש ללחוץ על ההגנה של בית"ר בצורה טובה יותר, כשכחילה וקריאף התקשו מאד להניע כדור בחלק האחורי. הטכניקה של כחילה במסירה לא גבוהה מספיק ולא היתה תנועה טובה של הקישור האחורי (אזולאי ופריירה) – ואת זה ניסה אלישע לנצל עם כניסתו של גבאי.

בהמשך נכנסו מליקסון וברדה שהפכו את ב"ש למגוונת ויצירתית יותר – בניגוד למחצית הראשונה בה ראינו רק בעיטות מרחוק, במחצית השנייה ראינו מב"ש גם ניסיונות דריבל וכניסה במסירה דרך האמצע. השער של ב"ש, בסופו של דבר, היה מאד אופייני לדרך שבה התנהלה המחצית השנייה: כל התקפה בשני הצדדים הייתה בשוויון מספרי בגלל ירידה רעה להגנה ועייפות השחקנים, ואחרי שבית"ר בזבזה את ההזדמנות שלה על בעיטה מרחוק ב"ש ניצלה את ההזדמנות שלה לשילוב יפה בין מליקסון, בוזגלו וברדה שסיים בצורה מדוייקת.

  1 comment for “עייפים אך מרוצים. בית"ר וב"ש נפרדות בתיקו אחד

  1. לילו
    28 באפריל 2015 at 5:11 pm

    סטטיסטיקות זה דבר יפה, אך לא תמיד משקף, הובאן גורדנה ואוגו זאת לא בדיוק חולייה בעלי אוריינטציה הגנתית, להוציא את אוגו הובאן וגורדנה שחקנים שמשחקים לעומק, גם לאוגו לא חסר שערים מהתקפת הגל השני, רק שכל הקבוצה סבלה ממחצית ראשונה חלשה. יותר מדי משחקים של אלישע העונה, מכילים ברובם 15-20 דקות של משחק טוב, כשבשאר הדקות הקבוצה פשוט משחקת רע! אין הוקוז פוקוס בכדורגל גם נגד ק"ש עמדה קבוצה בלו מחויבות משחקת בעצלתיים, כאילן נגמרה העונה, נגד בית"ר זה לא השתנה, ותזכרו מה שאמרתי גם נגד עפולה זה לא ישתנה, ב"ש הולכת לירוק דם. אלישע מיצה את עצמו לאחר 3 שנים, נודה לו שהתחיל מסורת של תקיעת יתד בצמרת, אך אנחנו שואפים ליותר עם מאמן אחר שינצל את מלוא כוח הסגל האיכותי שקיים במועדון מזה שנים, נקווה שגם הקבוצות הגדולות האחרות יצטרפו למאבק במכבי שנהנת משנים של ליגה מאוד חלשה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *