כמה אוסטרליות צריך כדי לסגור שחקנית קו יפנית? לקראת רבע גמר מונדיאל הנשים

נבחרת אוסטרליה היא הנבחרת הכי צעירה, דינמית ומרעננת במונדיאל הנשים. איה שורק ושחקנית נבחרת הנשים של ישראל, אשרת עיני, מתכוננות לרבע הגמר בו יפגשו האוסטרליות את אלופת העולם מיפן

איה שורק ואשרת עיני

אחרי שגרמניה עברה את צרפת בפנדלים לאחר משחק בינוני, ולאחר שארה"ב גברה על סין, היום ייערך משחק בין אלופת העולם יפן לאוסטרליה (23:00, שידור ביורוספורט). לאוסטרליות נבחרת צעירה למדי (ממוצע גילאים 23.4 לעומת ארה"ב עם 28.9, וגרמניה עם 25.1), אך הן בכל זאת עברו את "בית המוות", שכלל נבחרות מצוינות כמו ארה"ב, שוודיה וניגריה. הן עברו גם את ברזיל בשמינית הגמר. עכשיו, כאמור, מחכה לה אלופת העולם בדרך למפגש בחצי הגמר נגד אנגליה או קנדה המארחת (המשחק ביניהן ייערך בשעה 2:30).

הנקודות החזקות של הנבחרת האוסטרלית, גם בשלב הבתים וגם במשחק השמינית נגד ברזיל, היו הדינמיות והמשמעת הטקטית. אוסטרליה, שלא כמו חלק גדול מהנבחרות במונדיאל שמשחקות בוריאציות של 4-4-2 (ביניהן יפן), משחקת במערך של שלוש קשרות באמצע.

מערך בסיס

מול ברזיל, שלוש הקשרות היו קלונד-נייט, באט ו-ואן אגמונד. כאשר אוסטרליה התקיפה, ראינו לא מעט חילופי מקום בין ואן-אגמונד לבאט ואחת מהן כמעט תמיד הצטרפה לרחבה מהאמצע כאשר השנייה מעט מאחור. לפי נקודות המוצא במערך, זו הייתה אמורה להיות בעיקר ואן אגמונד הקדמית, אבל דווקא את באט ראינו יותר באזור הרחבה.

ואן אגמונד-באט

 

בעיקרון, מערך כזה יכול תיאורטית להקל גם על הנעת הכדור האוסטרלית מול הלחץ היפני. היפניות מבצעות לחץ בעיקר עם החלוצות אוגימי ואוהנו, כשאליהן מצטרפות מהקישור מיזוהו ואוצקי. הלחץ הזה מטרתו לשבש את משחק המסירות ולאלץ את היריבה לטעויות בחלק האחורי. מול הולנד בשמינית הגמר זה עבד טוב ליפניות וההולנדיות התקשו להעביר את הכדור מההגנה לקישור.

קלונד-נייט שיחקה בעמדה אחורית בכל ההתקפות, ובהגנה שיחקה בתפקיד קשרת אחורית בין קווי ההגנה, במערך של 4-1-4-1. שני יתרונות ברורים יש במערך הזה – היכולת ללחוץ באמצע בצורה אפקטיבית:

מערך תמונה 1

בנוסף, ובעיקר במחצית הראשונה, ראינו את האוסטרליות מנסות ללחוץ יחסית גבוה – למרות הסיכון שיש בכך מול היכולת הטכנית של נבחרת ברזיל.

לחץ גבוה

היתרון השני הוא סגירה טובה וגמישה בין שני קווי ההגנה, שלא מאפשרת כניסה של שחקניות היריבה לאיזורים מסוכנים.

אוסטרליה מערך הגנתי

המחיר של מערך כזה הוא החיסרון המספרי באגף וההתמודדות איתו: כיוון שהשחקנית "הנוספת" בהגנה בעצם שומרת שטח (בין שני קווי הגנה), חסרה שחקנית באגף שתעזור למגנה נגד שחקניות הקו היריבות (קשרת ומגנה).

יהיה מעניין לראות כיצד האוסטרליות יתמודדו בהקשר הזה עם היפניות, שאמנם עמדות המוצא שלהן מסודרות בקווים של 4-4-2, אבל המגנה הימנית (ארלושי) והקשרת השמאלית (קוואסמי) עוברות כל אחת לעמדה קדמית יותר כדי ליצור מערך של 3-4-3, שמחייב לפחות אחת משחקניות ההגנה (בד"כ הבלמות) לצאת מהעמדות:

יפן מערך התקפי2

יפן מערך התקפי1

שינוי המערך הזה מאפשר לשתי החלוצות היפניות חופש תנועה – גם לנוע לעומק בין המגנות לבלמות וגם לנוע לכיוון הקישור כדי לקבל את הכדור בין שני קווי ההגנה – מה שכאמור אוסטרליה תנסה למנוע באמצעות הצבת שחקנית (אולי קלונד-נייט) בעמדה הזו.

מול ברזיל, האוסטרליות "פתרו" את החיסרון הזה כשהורידו את אחת משלוש הקשרות ההתקפיות שלהם לעזור בהגנה, וכך דה-ואנה, אולי השחקנית ההתקפית המצטיינת של אוסטרליה במונדיאל, מצאה את עצמה משחקת נמוך מאד, וצריכה הייתה לעבור מרחק רב כדי להוציא מתפרצות יעילות.

דה ואנה ערוך 1

 

למרות שבמחצית השנייה מול ברזיל האוסטרליות נראו עייפות והתקשו לצאת קדימה, ובסך הכל סיימו את המשחק עם 5 בעיטות בלבד במשחק נייד (עוד 4 איומים ממצבים נייחים) מתוכן 2 למסגרת, במבחן התוצאה הבחירה במתפרצות דרך דה-ואנה התבררה כנכונה: היא זו שעשתה את התנועה לעומק שהביאה בסופו של דבר לשער הניצחון, כאשר לאחר ההשתחררות האוסטרליות במצב של 3 על 3 מול הברזילאיות, כפי שאפשר לראות בתמונה הבאה.

דה ואנה2

מול יפן שמשאירה רק 3 שחקניות בעמדה אחורית, לחץ או התקפת מעבר (במסירה ארוכה או בדריבל) טובה יוכל להביא לתוצאה דומה, והאוסטרליות יקוו גם שהשוערת היפנית קאיהורי, שנחשבת לחוליה חלשה יחסית בנבחרת, תמשיך בתצוגה החלשה שלה משמינית הגמר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *