בן-חיים ועוד עשרה

למרות עדיפות ברורה של השוויצרים, ראינו מהם בעיקר כדורים ארוכים שנתקלו פעם אחר פעם בבלם טל בן-חיים במשחק נהדר. מיכאל רבין מסכם תיקו שכולו ניצחון

אחרי שני נסיונות כושלים, מכבי תל אביב הצליחה להדיח את פ.צ. באזל השוויצרית ולהגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות. בשני המפגשים מול השוויצרים, שחקניו של סלאבישה יוקאנוביץ' הציגו משחק הקרבה הירואי, ובעיקר נראו מוכנים מאוד ליריבה מבחינה טקטית. אחרי צפייה בשני המשחקים, אין ספק בדבר העליונות המקצועית של באזל על מכבי, אולם מכבי הצליחה לחפות על הפערים בזכות שני משחקים כמעט מושלמים מבחינה טקטית.

השחקן המצטיין במשחק היה בעיניי בלי שום צל של ספק, הבלם טל בן חיים, שהציג את אחד המשחקים המרשימים ביותר בקריירה הארוכה שלו, אם לא המרשים שבהם. במחצית השניה, בן חיים היה שחקן המפתח של מכבי, ועזר לה בעיקר באחת המשימות החשובות ביותר של ההתמודדות, שיתוק של בריל אמבולו תוך שמירה צמודה עליו. בטבלה הבאה ניתן לראות את פילוח המאבקים בין בן חיים לאמבולו במחצית השנייה:

באזל21

בן חיים זכה כמעט בכל המאבקים האוויריים עם אמבולו, והיה הגורם העיקרי בהוצאת העוקץ משיטת המשחק של באזל אתמול, שכללה כדורים ארוכים רבים, אליה נגיע בהמשך. פרט למאבקים עם אמבולו, במחצית השנייה של המשחק, בן חיים הרחיק לא פחות מ11 כדורים בעזרת הראש. קשה להאמין שמכבי היתה מצליחה להתגבר על באזל בלי התרומה שלו.

אם נסתכל על שיטת המשחק של מכבי אתמול, הרי שהיא ויתרה כמעט לחלוטין על השליטה במרכז המגרש. למרות זאת, באזל שלטה בכדור פחות מבמשחק הראשון (57% אתמול לעומת 68% במשחק בשוויץ), אך מדובר בנתון שמתיישב עם העובדה שמכבי שיחקה אתמול במגרשה הביתי. דוגמא לויתור של מכבי על השליטה בכדור, ניתן לראות בכדורי השוער של חואן פאבלו. אם במשחקי הליגה רוב כדורי השוער נמסרים לאחד משחקני ההגנה, הרי שאתמול כל כדורי השוער שבעט פאבלו, היו כדורים ארוכים, כאשר רובם היו לנוסא איגייבור ולטל בן חיים (החלוץ). לאחר שאיגייבור יצא, ניסה פאבלו למצוא גם את ערן זהבי בכדורים הללו.

מבחינה הגנתית, מכבי שמה דגש על עיבוי אגף שמאל שלה. חלק גדול מן ההתקפות של באזל הגיעו מאגף ימין של ההתקפה שלה, מה שגרם לכך שאבי ריקן שיחק כמו מעין מגן נוסף, ועזר לבן הרוש (שזז מעט לאמצע במהלך ההתקפות של באזל) בעבודת ההגנה. כך נראתה ההגנה של מכבי בהתקפות הללו:

באזל22

גם טל בן חיים (החלוץ) תרם רבות למשחק ההגנה כאשר באזל תקפה מן האגף שלו, ולמעשה כשמכבי לחצה את באזל בחלק המגרש שלה, היא כלל לא השתמשה בריקן ובן חיים, אלא בערן זהבי, ובשני הקשרים המרכזיים – איגייבור ומיטרוביץ'.

בטור שפרסמתי לפני המשחק, העליתי את האפשרות שאורס פישר, מאמנה של באזל, יעדיף את וולטר סמואל הוותיק על פני דניאל הוך בעמדת הבלם. סמואל אמנם יותר מנוסה, אך כפי שציינתי, איטי באופן יחסי, מה שאמור היה לגרום למכבי לנסות ולשים דגש על תנועת העומק של זהבי ובן חיים על חשבונו. בדיוק בצורה הזו הגיע השער של מכבי. מיטרוביץ' מצא את זהבי חופשי לאחר שהתגבר על סמואל בתנועת העומק לכיוון השער:

מאז שהגיע יוקאנוביץ', במהלך החימום, אחד מעוזרי המאמן עובד פרטנית עם חוליית ההגנה על כדורי גובה. שחקני ההגנה עומדים בקו אחד, רצים אחורה, ועוזר המאמן זורק לעברם כדורי גובה, אותם הם צריכים להרחיק. נראה היה שפישר מנסה להמשיך את החימום של שחקני ההגנה, כשבאזל שלחה לעבר הגנת מכבי לא פחות מ-40 כדורים ארוכים לאורך המשחק, 23 מתוכם היו במחצית השניה (10 מהם ברבע השעה האחרונה). למעשה, כבר ב-10 הדקות הראשונות של המשחק, שלחה באזל 5 כדורים ארוכים אל עבר הגנת מכבי. על 23 מתוך הכדורים הארוכים, אחראי וולטר סמואל. אחד הכדורים שלו גם הוביל לכדור החופשי ממנו הבקיעה באזל את שער היתרון.

פישר בחר שלא להציב את אמבולו באגף, אלא בעמדת החלוץ המרכזי, זאת על אף הקושי של בן הרוש להתמודד איתו בדקות שתופקד באגף במשחק הראשון. גם כשהכניס חלוץ נוסף, אלביאן אייטי, לקראת סוף המשחק, העדיף פישר לשחק עם 2 חלוצים במרכז ההתקפה ולהמר על כדורים ארוכים, מאשר לנסות ולייצר כאוס בהגנת מכבי עם הצבה של אמבולו באגף. עד כמה התפקוד של אמבולו לא היה אפקטיבי, ועד כמה הצליחה מכבי לשתק אותו, ניתן ללמוד מכך שהוא היה השחקן הכי פחות מדויק על המגרש אתמול. אמבולו דייק ב46% מן המסירות שלו, פחות מכל שחקן אחר בשתי הקבוצות.

ההישג של מכבי אמש הוא נהדר, העובדה שהיא הצליחה לעבור קבוצה שעדיפה עליה משמעותית במפגש כפול, מעידה על עבודת הכנה ועבודה טקטית יוצאת דופן. באזל היתה ההגרלה הקשה ביותר שיכלה מכבי לקבל, והיתה למעשה טבילת האש לקראת הקבוצות איתן תתמודד מכבי בשלב הבתים. הפערים בין מכבי לבין היריבות שלה יהיו לפחות כמו אלה בינה לבין באזל, ועל מנת לנסות ולהפתיע אותן, היא תצטרך לכל הפחות להגיע מוכנה מבחינה טקטית כפי שהגיעה למפגשים מול באזל, ולקוות שערן זהבי ימשיך בכושרו הנוכחי.

  4 comments for “בן-חיים ועוד עשרה

  1. אבנר
    28 באוגוסט 2015 at 1:39 pm

    בעקבות ויכוח עם חבר, איך היית מנתח את התרומה של מיטרוביץ׳ במשחק הזה?
    הוא אמנם בישל את השער אך איבד המון כדורים ולא חילץ כמעט אף כדור.
    תודה

    • דגש
      28 באוגוסט 2015 at 2:01 pm

      שלום אבנר,
      אני אמנם לא מיכאל אבל די מוסכם אצלנו שמיטרוביץ' תרם הרבה והיה חשוב במשחק הלחץ של מכבי. בנוסף, הבישול בהחלט צריך להילקח בחשבון, כיון שאינו מקרי ומייצג את מיטרוביץ' שהוא מוסר מעולה וברמה גבוהה מאוד (והשער הזה אולי היה השיא של יכולת המסירה שלו במכבי) וכמובן שלא פשוט בכלל להבקיע נגד באזל וכל גול הוא בעל ערך, וראינו שמכבי התקשתה ליצור מעבר לזה (ארבע בעיטות למסגרת בשני משחקים).

      אמנם מבין הקשרים של מכבי מיטרוביץ' הוא לא מחלץ הכדורים הכי טוב, אבל במשחק הזה – הדבר לא פעל לרעת מכבי. (אני מניח שזה בגלל שיטת הלחץ של מכבי: הקשרים המרכזיים יוצאים יותר קדימה והקיצונים הולכים אחורה ועוזרים למגנים. המיקום הקדמי של הקישור המרכזי מונע מהשחקנים האחוריים של באזל לקחת סיכון שהם יאבדו את הכדור. כשמיטרוביץ' בעמדה יותר אחורית היריב יהסס פחות מעימות שיחשוף את הרמה של מיטרוביץ' במאבקים כאלה.)

      לכן אני חושב שמיטרוביץ', כמו כל מכבי (למעט העבירות המיותרות בתחילת המשחק), נתן משחק ברמה גבוהה.

      בברכה, ישרון (דגש)

      • דין
        28 באוגוסט 2015 at 5:53 pm

        לדעתי בעמדת מיטרוביץ, גילי ורמוט או לחילופין קשר יותר מהיר בעמדה הזאת עם יכולת מסירה טובה יכלו לתרום הרבה יותר אין לבטל את הבישול הנהדר של מיטרוביץ במשחק אבל חוצמזה התקשה מאד לשמור על הכדור.
        כמו גם הרבה פעמים שהיה ניתן לראות שהעמדה שלו הרבה יותר קידמית ממה שאמורה להיות כי כל פעם שהוא יצא למתפרצת ראו אותו בין הראשונים ליד זהבי מה שסירבל מאד את מהלך המשחק של מכבי. (למעט כמובן הבישול הנהדר לגול שאי אפשר לקחת את זה ממנו)

        • דגש
          29 באוגוסט 2015 at 8:13 pm

          דין, למרות ההיגיון במה במה שאתה אומר, זה נראה שיוקאנוביץ' חיפש שחקן יותר מהיר והתקפי בעמדה הזאת. נכון אמנם שמיטרוביץ' הוא לא מחלץ כדור כמו איגיבור אלברמן, שהם מצטיינים בזה, כנראה שהוא גם לא כמו ריקן (צריך יותר זמן כדי לגבש דעה), אבל עדיין, כשמחפשים קשר מרכזי שיעשה לחץ ושימור על מיקום בטוח, הוא עדיף בהרבה על שחקני התקפה.

          לפעמים קצת קשה לאוהדי כדורגל להעריך תרומה של שחקן שמאבד כדורים, אבל יוקאנוביץ' ציפה ממיטרוביץ' למסור במהירות לצדדים וקדימה במשחק הזה, למרות שהוא ידע שהוא יסתכן באיבודים. מסתבר גם שיוקאנוביץ' לא חיפש מהעמדה של מיטרוביץ' הצטרפות, אלא העדיף זהירות. הגישה של מכבי ת"א במשחק הזה הייתה הגנתית. למנוע מבאזל העדיפה בהרבה את האפשרות לייצר, מכבי לא ניסתה להיות יותר יצירתית מבאזל או לשלוט במשחק, היא ניסתה להשתמש בזהבי או טב"ח ההתקפי כדי לעקוץ, ולהתגונן ביתר הזמן. לכן לפעמים פשוט מעיפים כדור בניסיון מהיר לייצר מצב, גם אם זה כרוך בסיכון של איבוד הכדור מפני שיש בטחון בצורת העמידה ההגנתית. היעילות הבלתי התקפית הזו, היא חלק משמעותי ממה שיוקאנוביץ' מביא אתו להתמודדות של מכבי באירופה. ראה הוזהרת…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *