היוצרות התהפכו, התוצאה דומה

בניגוד גמור למשחקים ביניהן בעונות הקודמות, ב"ש הייתה זו ששיחקה עם אמצע מעובה ואגרסיבי והחזיקה יותר בכדור, כששחקניו של יוקאנוביץ' משחקים נמוך ויוצאים להתקפות מעבר. איה שורק על משחק שהכל התהפך בו - חוץ מהתוצאה

בשבוע שעבר יצאה ב"ש למשחק קשה בקרית שמונה, ממגרשי החוץ הקשים בליגה בעונות האחרונות. ב"ש, שהייתה קבוצת חוץ בינונית מאד בעונה שעברה, ריסקה את הקבוצה המקומית; היא עשתה את זה בנשק שבכר השתמש בו כמאמן קרית שמונה: ריצות בלתי פוסקות לעומק של שחקני הקו, החלוץ והשחקן שמאחורי החלוץ (ראדי/גורדנה, קהת בק"ש).

ביחד עם כושר מצוין של מליקסון, ב"ש הגיעה לאינספור הזדמנויות במחזור הראשון, ורק יכולת מעולה של חיימוב מנעה מקרית שמונה (שההגנה שלה התקשתה גם מול הפועל ת"א השבוע) תבוסה קשה יותר.

מול מכבי ת"א, הייתה תחושה שהתהפכו היוצרות: בשנים קודמות ב"ש הייתה זו ששיחקה עם שני קשרים באמצע ומכבי עם שלושה באופן כמעט קבוע. מכבי הייתה זו שהחזיקה בכדור והניעה אותו, וב"ש יצאה למתפרצות עם כדורים מאחורי קו הקישור. הפעם הדברים היו שונים. מכבי שיחקה במערך של 4-4-2 עם שני קשרים באמצע מול השלושה של ב"ש:

מערך

מכבי שמרה על המערך הזה גם אחרי החילוף של הובאן:

מערך1

גם במערך הזה זהבי עושה תנועה לבין קווי ההגנה, יוצר בכך הרבה מאד בעיות כיוון שהבלמים והקשרים צריכים להחליט מי סוגר אותו. הבלמים, בצדק, העדיפו לא לצאת אליו (בגלל התנועה של טב"ח/ורמוט, ריקן ובן-בסט) והקשרים בדרך כלל איחרו בגלל ניסיון ללחוץ גבוה.

אפשר לראות בתמונות שזהבי מחפש לקבל את הכדור מאחורי הקשרים המרכזיים של ב"ש, ובשני המקרים הוציא מתפרצות מצוינות.

תמונה2

תמונה1

מי שעוד מפתיע בשבועות האחרונים הוא טל בן-חיים החלוץ – בעצם במערך של יוקאנוביץ' הוא משחק קשר קו ויש לו תפקיד הגנתי משמעותי מאד. כמו נגד באזל, טב"ח שיחק באחריות וסגר היטב את הריצות לעומק של בן ביטון, מה שאפשר לשפונגין לרדוף אחרי בוזגלו בלי חשש, ולמעשה לשתק אותו במשך רוב המשחק.

אחרי החילוף של טב"ח בורמוט, ריקן עבר לשחק בצד שמאל, ויחד עם העייפות, התקדמות המשחק והלחץ שהפעילה ב"ש, בוזגלו הצליח להיכנס למשחק ולייצר שני מצבים טובים, אבל הסטטיסטיקה התאזנה, ואחרי 80% דיוק במשחק מול ק"ש, הפעם ב"ש הייתה מדויקת הרבה פחות:

טבלה

עוד עניין שראוי לציון הוא נושא המצבים הנייחים של ב"ש שהיו חלשים מאד ולמעט הבעיטה של בוזגלו שהפתיעה את ראייקוביץ' לא ייצרו כמעט שום איום על השער. בסך הכל בשני המחזורים הראשונים ב"ש בעטה 17 מצבים נייחים (ועוד 2 בעיטות ישירות) והצליחה לייצר רק איום אחד על השער (חוץ מהבעיטות הישירות).

אצל מכבי המצב אולי גרוע יותר – מתוך 10 מצבים נייחים במשחק מול ב"ש לא רק שהיא לא ייצרה אף איום לשער, היא הוציאה את האדומים לשתי מתפרצות קלות.

  4 comments for “היוצרות התהפכו, התוצאה דומה

  1. שלמה נדל
    31 באוגוסט 2015 at 8:51 pm

    נפלא, כרגיל.

  2. דה ברוינה
    31 באוגוסט 2015 at 10:35 pm

    איה, כרגיל ניתוח נהדר
    והוידאו של טב"ח גרם לי להעריך אותו יותר

  3. מעיין כץ
    1 בספטמבר 2015 at 1:15 am

    החלק הכי מעניין כאן הוא טב"ח המוח – אם יוקאן יצליח לגרום לו להמשיך לשחק עם כזאת משמעת טקטית אנחנו נרוויח ואני בטוח שגם בחלק ההתקפי הוא ייתן תפוקה.

    בכלל, יוקאן עושה רושם של מאמן שמצליח לייצר מחויבות נהדרת למשימות טקטיות כאלה ואחרות, וזה משהו שהיה חסר בעונה שעברה, בעיקר אם משווים לסוזה.

  4. איה
    1 בספטמבר 2015 at 9:58 am

    תודה. התרשמתי מאד מטב"ח, לא רק המשמעת הטקטית אלא גם זה שלא נכנס לעימותים מיותרים במהלך שלושת המשחקים האלה ושסיים 90 דקות בקצב טוב בבאזל. באמת יהיה מעניין לראות אם יצליח לשלב את הדרישות ההגנתיות עם יכולת התקפית גבוהה וכמה סבלנות תהיה לו אם זה לא יקרה בקלות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *