הפקירו את ההתקפה. הפועל ת"א מפסידה בבאר שבע

ואליד באדיר והפועל תל אביב נערכו היטב בהגנה במשחק החוץ בבאר שבע. אלא שציוות בעייתי בהתקפה, רדיפה בלתי פוסקת אחרי שחקני באר שבע ושינוי טקטי מוקדם של בכר הכריעו את המשחק לטובת המארחים

מטבע הדברים יש לנו נטייה להעריך פחות הכנה טקטית של מאמן שלרשותו עומדים כלים איכותיים יותר מלכתחילה, ובהחלט נכון יהיה לומר שההרכב אתו עלה שלשום ברק בכר איכותי בהרבה מזה שהעלה ואליד באדיר. יחד עם זאת, חרף העליונות הבארשבעית באיכות השחקנים והמגבלות במסגרתן עובד באדיר, לטעמי האחרון שגה במספר החלטות שקיבל והפך את מלאכת הניצחון לקלה בהרבה עבור בכר וב"ש.

באדיר צפה את העליונות של שלישיית מרכז השדה אגרסיבית של ב"ש, שכוללת את אוגו, הובאן וראדי, ובחר במערך נסוג של 4-1-4-1 במטרה לעבות את הקישור של הפועל. בכר, לעומתו, עלה במערך של 4-3-3 עם מליקסון ונוואקמה בכנפיים, מערך שהשתנה בדקה ה-20 ל-4-4-2 בשיטת היהלום, כשאוגו משחק את הקשר האחורי, הובאן וראדי קשרי 50-50 ומליקסון חופשי מאחורי נוואקמה וברדה.

 

באר שבע 433 צבעים נכונים

ה4-3-3 של ב"ש בפתיחת המשחק

 

להערכתי, השינוי הטקטי בוצע לאחר שבכר הבחין שהמערך של באדיר מנטרל כמעט לחלוטין את משחק ההתקפה של ב"ש ונועד ליצור מצב שבו מליקסון יוכל לנוע בחופשיות וללא שמירה, ובנוסף לפנות שטחים למגינים מול הצפיפות של שחקני הפועל ת"א. במערך כזה, השלישיה הקדמית של באר שבע (נוואקמה, מליקסון, ברדה) "שוחררה" מהמשימות ההגנתיות בחצי המגרש שלהם, כשמי שפיקח על ההצטרפויות המעטות של אבועביד ושיימן להתקפה היו ראדי והובאן בהתאמה.

בפועל, לשינוי של בכר לא היו השלכות מרעישות. הפועלה התגוננה בצורה טובה ומאורגנת עם עשרה שחקנים מאחורי הכדור: בומבה ורייכרט סגרו את אוחיון ודוידזאדה בהתאמה; פינטילי, לינגאנה ולאקס סגרו את ראדי, הובאן ומליקסון בקישור (כשמליקסון נע לצדדים הוא נסגר עלי ידי אבו-עביד או שיימן); באופן הזה, כשאוגו כמעט ולא הצטרף (הוא היה השחקן החופשי, וכשהצטרף גם הגיע למצבי בעיטה), הפועל היתה תמיד ביתרון של שני שחקנים בחלק המגרש שלה, יצרה צפיפות והצליחה לסכל את כל הנסיונות הבאר שבעים, שלא הגיעו להזדמנות אמיתית אחת במהלך כל המחצית הראשונה.

אלא שבאדיר אולי הכין את הפועל טוב הגנתית, אבל זנח לחלוטין את אסטרטגיית המשחק שלו בהתקפה. הוא בחר להציב את בומבה ואת רייכרט בכנפיים, ואת אנטל כחלוץ המטרה. רייכרט, קשר 50:50 שאוהב לקבל את הכדור לרגל, ובומבה, שמעולה בשטחים קטנים אך פחות במשחק מעבר, הם שחקנים איטיים יחסית שלא רצים לעומק ללא כדור. יחד עם אנטל, שחקן כנף ופחות חלוץ מטרה קלאסי שיודע לקבל כדורים עם הגב (מרכיב חשוב מאוד במשחק שמתבסס על מתפרצות), הפועל לא הצליחה לצאת למתפרצות מסוכנות. באר שבע הפעילה לחץ שיטתי אחרי איבודי כדור (טביעת אצבע ברורה של בכר) שבו השתתפו גם דוידזאדה ואוחיון, וגם כאשר הפועל הצליחה להשתחרר מהלחץ, הניסיונות שלה לצאת קדימה סוכלו בתוך שניות. בסגנון המשחק של הפועל אמש שהתבסס בעיקר על התקפות מתפרצות, היא הייתה חייבת חלוץ מטרה קלאסי שיודע לשמור כדור עם הגב ולהרוויח זמן עבור ההצטרפות של שחקנים נוספים (למשל ביטון), ושחקני כנף מהירים (למשל ספורי, יחזקאל או נסאר) שיודעים לנוע ללא כדור לעומק.

 

 

 

הפועל התגוננה אתמול במשך מחצית שלמה וכמעט ולא החזיקה כדור. התגוננות ממושכת לאורך דקות ארוכות שוחקת את השחקנים. היא קשה מאוד הן בפן המנטלי והן בפן הפיזי (קבוצות שמתגוננות בדרךכלל רצות יותר). באדיר, למרות חילופים נכונים לטעמי ולמרות שינוי מערך ל-4-4-1-1 כ-20 דקות לסוף, שילם את מחיר זניחת הפן ההתקפי כבר בתחילת המחצית השנייה. הפועל התעייפה וספגה שני שערים שלא מעידים בהכרח על מהלכי כדורגל מבריקים של ב"ש או החלטות יוצאות דופן של בכר אלא בעיקר על שחיקה כללית וקריסת מערכות של שחקני הפועל. בדקה ה-63 באדיר ניסה לחזור למשחק, הכניס את נסאר במקום לקס ועבר ל4-4-1-1. המרוויח העיקרי מהשינוי הזה היה מליקסון, שעתה נשאר חופשי וללא כיסוי בין שני קווי ההגנה, היה דומיננטי מאוד ובדקה ה-70 בישל את השלישי לברדה.

הפועל 4411
למרות שבאדיר הקל מאוד על בכר את מלאכת הניצחון, האחרון ראוי למחמאות על האופן שבו רואים את טביעת האצבע שלו על סגנון המשחק של באר שבע. פינוי השטחים למגנים וההצטרפות התכופה שלהם להתקפה יחד עם משחק הלחץ אחרי איבוד כדור מעידים על הטווית דרך ברורה של מאמן. גם היכולת לשנות מערכים תוך כדי משחק מעידה על קבוצה מאומנת, מאורגנת וורסטילית. עכשיו נותר לראות איך (והאם) בכר יכניס מחדש לפאזל שלו את מאור בוזגלו כשזה יחזור מהפציעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *