מי התלמיד ומי הרב? בכר מול רב"ש, פעם שניה בתוך שבועיים

איה שורק מתכוננת לקרב הטקטי המעניין ביותר במחזור הגביע - מכבי פ"ת של רב"ש, מול ב"ש של ברק בכר

מהבחינה הטקטית, המפגש המעניין של סיבוב הגביע צפוי להיות הערב במושבה, בין מכבי פ"ת להפועל ב"ש. שתי הקבוצות נפגשו לפני עשרה ימים למשחק שאולי לא התעלה לרמה גבוהה במיוחד, אבל הראה לא מעט מהיכולות של שתי הקבוצות ושני המאמנים.

לראשונה העונה, בכר פתח במערך של שלושה בלמים, עם הובאן (ובהמשך אוחיון) לצד טאהא וצדק. מעין 5-1-3-1:

מערך2

הגנתית, המערך הזה אמור היה לבטל את הנשק ההתקפי העיקרי של פ"ת בהתקפה עומדת – כלומר לא במשחק מעבר – משחק האגפים, ובעיקר ההצטרפות של דור אלו מאגף ימין. הניידות ההגנתית של אוגו, שהיה מצוין, מנעה מפ"ת להגיע למצבים איכותיים ברחבה.

המתפרצות של פ"ת אינן מתוחכמות או חדשניות, ובסך הכל די בסיסיות אך הן מבוצעות בצורה טובה מאד: כדור לשחקן עם הפנים לשער, תנועה לעומק ולאגף שבו חסר המגן התוקף והצטרפות מהירה. מכבי פ"ת עושה את זה בחוכמה ובצורה טובה, והתרשמתי בעיקר מהתרומה של יעקובוביץ' להתקפות האלה. גם נגד מכבי ת"א הוא היה טוב. כמו נגד מכבי, גם נגד ב"ש ניכר שלפ"ת חסרה איכות בחלק הקדמי, שתהפוך את הפעולות הטובות עד לשליש האחרון לאיומים מסוכנים ולשערים.

התקפית, זה לא התחיל כל כך טוב עבור ב"ש, והיא התקשתה להגיע לשער (רק 4 בעיטות לשער במחצית הראשונה: אחת מבעיטה חופשית ישירה ואחת אחרי כדור ארוך של גורש). היו לכך כמה סיבות, ומעניין יהיה לראות מה ישנה בכר לקראת ההתמודדות הערב:

בהרכב עם בוזגלו, וואקמה ומליקסון, אין לב"ש מספיק שחקנים שעושים תנועה לעומק. זה בלט במיוחד מול מכבי פ"ת, משום שבמערך שלושת הבלמים שלה, נקודת התורפה העיקרית היא הרווח בין הבלם למגן, שנוצר מהתנועה של ברדה או של וואקמה, אבל נוצל רק על ידי מליקסון בפעמים מעטות.

רווח בין בלמים 1

וואקמה מוציא את הבלם תומא מהעמדה, אך אין תנועה לרווח שבין גביש לפסר

רווח בין בלמים 2

דוגמא נוספת

רווח בין הבלמים 4

מליקסון עושה את התנועה – ברגע שיקבל את הכדור זו סיטואציה מצוינת עבור ב"ש, כשוואקמה ובוזגלו קרובים לרחבה, עם הפנים לשער

רווח בין הבלמים 3

דוגמא נוספת לתנועה של מליקסון – אם יקבל את הכדור, ההגנה תחסר 3 שחקנים ו-וואקמה פנוי לתנועה לרחבה

המיקום של אוגו, שהיה קריטי לעצירת ההתקפות המתפרצות של פ"ת, גרם לכך שלב"ש היה חסר שחקן באמצע ומי שבא למלא את המקום הזה היו בדרך כלל מליקסון ובוזגלו. דרך אחרת להתמודד עם המרחק הזה היתה יציאה של הובאן עם הכדור, כשהוא מנצל את העובדה שפ"ת, במחצית הראשונה, לא לחצה את הבלמים בכלל אלא רק את אוגו (דור חוגי הופקד עליו).

במערך של שלושה בלמים, וואקמה ובוזגלו שיחקו יחסית באמצע, ולא כל כך באו לידי ביטוי במחצית הראשונה. במחצית השנייה, עם כניסתו של אוחיון לעמדת הבלם, וואקמה עבר לשחק על הקו והיה טוב יותר, כשהוא ומליקסון מנצלים את העובדה שדור אלו, הקיצוני של פ"ת באגף הזה, מצטרף באופן קבוע להתקפות. במשחק גביע, שהדינמיקה בו היא אחרת ממשחק ליגה, סביר שנראה את אלו משחק בצורה מבוקרת יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *