ישחקו הנערים לפנינו. איך הבחירה בעטאא ג'אבר ונטע לביא משפיעה על מכבי חיפה

נטע לביא ועטא ג'אבר הם שחקנים בעלי פוטנציאל, אך לציוותם במרכז המגרש של רוני לוי יש משמעויות טקטיות שמקשות על מכבי חיפה להצמד אל דבוקת הצמרת

אחרי פתיחת עונה גרועה מאד, נדמה היה שמכבי חיפה מתייצבת יחסית, עם מערך מעט אחר מזה של המחזורים הראשונים. בניון התחיל את העונה כקשר בקו במערך 4-4-2 שהצליח לרוני לוי בנתניה בעונה שעברה. במערך כזה, בניון עשה הרבה עבודה על הקו, כולל עבודה הגנתית. בכך חיפה קצת "הפסידה" את היכולות ההתקפיות המעולות שלו, את המיקום ואת החוש לשערים.

אחרי לא מעט ניסיונות באמצע (בשנתיים האחרונות שיחקו שם: ידין, ראיוס, מויאל, דרינצ'יץ' וקריאף) בתקופה האחרונה התייצבו שם עטאא ולביא, כשלפניהם בניון או אוברניאק במערך של 4-2-3-1. כך נראות עמדות המוצא:

מערך

למערך הזה, בעיקר כשבניון באמצע, הרבה יתרונות. לביא הוא אולי השחקן החרוץ ביותר ששיחק בעמדה הזו – הוא מכסה שטחים רבים בהגנה, נראה די ממושמע מבחינה טקטית ומשחק בצורה מבוקרת. יחד עם עטאא ובניון, השלישייה המרכזית של חיפה יודעת להכין "מלכודות" במרכז המגרש, לחטוף את הכדור ולצאת במהירות קדימה.

 

מצד שני, הציוות של עטאא ולביא נראה בעייתי בעיקר בשני המשחקים האחרונים. מכבי חיפה התקשתה בהנעת כדור מול לחץ של עכו וק"ש, גם במשחק מסודר וגם במשחק מעבר. ללא בניון, וכאשר מול עכו אוברניאק "בורח" לא מעט לאגף במקום להוות אופצית מסירה באמצע, מי שצריכים היו להניע כדור הם שני הקשרים הצעירים.

לעטאא יש ראית משחק טובה ומסירות עומק מצוינות – דוגמא לכך ראינו במצב שייצר לבניון במחצית הראשונה נגד ק"ש. החסרון שלו, לדעתי, הוא שאינו משחק מספיק מהר ומתקשה תחת הלחץ. כך גם אצל לביא.

הנה וידיאו שמדגים כמה מהבעיות של חיפה מול הלחץ בשני המשחקים האחרונים:

 

דבר נוסף שבלט, במיוחד מול עכו, הוא חוסר היכולת של מכבי חיפה לייצר מומנטום. הקישור המרכזי של רוני לוי לא מרוויח מספיק ריבאונדים באיזור רחבת ה-16 של היריבה. עכו יצאה בקלות מאד למתפרצות ואפשרה להגנה שלה להוריד דופק ולנוח קצת, ולמעט הטעות של קופיטוביץ' בפנדל על פלט, ההגנה העכואית כמעט ולא עשתה טעויות.

ברור, שכל זה לא מוריד מחולשתה של החוליה ההתקפית. עזרא, אוברניאק, עטר ופלט צריכים לתת לחיפה הרבה יותר. ועדיין, לדעתי, אחד ההבדלים העיקריים בין מכבי חיפה להפועל ב"ש, מכבי ת"א ובית"ר י-ם, זו התרומה של מרכז השדה, הגנתית והתקפית.

אם יסתכל במעלה הטבלה, ימצא לביא את אלברמן ואוגו – שני שחקנים ששיפרו מאד את התרומה ההתקפית שלהם דווקא מעמדה אחורית. אוגו הציג כבר יכולת מסירה מצוינת (דוגמת הבישול לוואקמה במשחק מול עכו בטרנר) והוא בועט לא מעט לשער (ממוצע של 1.1 בעיטות למשחק). ההתפתחות של אלברמן בשלוש השנים האחרונות מעניינת גם היא בהקשר הזה – אלברמן לא שיחק כלל אצל איווניר, ואצל אוסקר במערך הקבוע של 4-3-3 תפקידו ההתקפי היה בעיקר להעביר את הכדור מצד לצד במהירות כדי למצוא את ההגנה לא מוכנה. אצל סוזה, בגלל מגבלות התקפיות, שיחק פחות, כאשר מיטרוביץ', איינבינדר וראדי מועדפים עליו בלא מעט מקרים. גם אצל פאקו היה החילוף הראשון במשחקים רבים, בהם מכבי ת"א הייתה צריכה עוד דחיפה התקפית. תחת יוקאנוביץ' (וכעת בוס), אלברמן מחפש הרבה יותר את הבעיטה (בעט כבר כעת, אחרי המחזור ה-20, יותר ממה שבעט בכל העונה שעברה) ואת המסירה לעומק והוא אחד השחקנים הקבועים בהרכב.

לאלברמן ואוגו יתרון עשור של ניסיון על פני לביא, ואלה אולי הבשורות הטובות מבחינתה של מכבי חיפה.

 

  1 comment for “ישחקו הנערים לפנינו. איך הבחירה בעטאא ג'אבר ונטע לביא משפיעה על מכבי חיפה

  1. ירוק עולה
    3 בפברואר 2016 at 5:30 pm

    כתבה מעולה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *