שואף לאפס-אפס. לקראת גמר הגביע

אם רוני לוי ומכבי חיפה רוצים לחזור מחר מטדי עם גביע הם צריכים להיזכר במשחק הפליאוף הראשון בסמי עופר. איה שורק עם המפתחות הטקטיים לקראת גמר הגביע מחר

גמר הגביע יפגיש בפעם החמישית העונה בין מכבי ת"א למכבי חיפה, והמאזן בינתיים עומד על 3 ניצחונות לצהובים ותיקו אחד. הרבה עבר על שתי הקבוצות העונה, כל אחת בדרכה, וחלק מזה ניכר במערכים וההרכבים במשחקים ביניהן, להוציא אולי את המשחק האחרון, שאליו הגיעה מכבי חיפה ללא חמישה שחקני הרכב ובאנרגיות נמוכות מאד. הכניסה של קריאף דווקא לעמדת המגן הימני והויתור על מרכז השדה, ביחד עם האווירה הכללית סביב המשחק שהתבטאה בהחלטת שחקנים לקבל צהוב כדי להעדר ממנו, הביאה לתוצאה חד צדדית, שלדעתי לא משקפת את יחסי הכוחות בין הקבוצות, בוודאי לא כמו שיהיו בגמר הגביע.

במשחק הראשון בין השתיים במחזור החמישי, הירוקים שיחקו במערך של 4-3-3 עם ידין כקשר אחורי ולפניו אוברניאק וקריאף. את השלישייה ההתקפית הרכיבו עטר, שכטר ותורג'מן. הצהובים שיחקו גם כן במערך דומה, עם אלברמן בקישור האחורי ולפניו מיטרוביץ' ודור פרץ. באגפים שיחקו ורמוט ובן-חיים, וזהבי בעמדת החלוץ. הצהובים ניצחו 2-0.

מערך משחק 1

המשחק השני, שנגמר ב2-1 לצהובים, התרחש מיד לאחר חילופי המאמנים במכבי ת"א, ובמהלכה של תקופה די טובה מבחינת מכבי חיפה; היא הגיעה למשחק ההוא אחרי שבעה משחקים ללא הפסד ועם מערך ושיטה שעבדו לה לא רע –4-2-3-1, עם עטאא ולביא בקישור האחורי, ולפניהם בניון כשחקן חופשי. במערך הזה, התנועה ההתקפית הגיעה בעיקר מבניון לתוך הרחבה, ומעטאא לאגף ימין, בהתקפות מעבר מהירות ובלי לחפש הנעת כדור במרכז השדה. מכבי ת"א נשארה במערך "רגיל", אלא שאת פרץ החליף איגייבור.

מערך משחק 2

אחרי ההפסד בבלומפילד וההפסד לבית"ר במושבה, רוני לוי חיפש הרכבים ואפשרויות לחזק את מרכז השדה והקישור האחורי. פירס, שכמעט ולא שיחק, הפך לשחקן הרכב קבוע, והאגרסיביות שהביא לקישור החיפאי הייתה חשובה כדי לעשות פלייאוף עליון לא רע (מכבי חיפה עם 50% הצלחה, שלישית למכבי ת"א (67%) והפועל ב"ש (63%)). במשחק השלישי בין הקבוצות חיפה חזרה למערך של 4-3-3, עם פירס כקשר אחורי ולפניו לביא ואוברניאק, כשבאגפים משחקים ורמוט וריאן, ופלט כחלוץ בודד.

מכבי ת"א הגיעה לאותו משחק מהמקום הראשון ועם המערך שהביא אותה לשם. 4-2-3-1, עם סה בחוד וזהבי מאחוריו כשחקן חופשי.

מערך משחק 3

לדעתי, במשחק האפס אפס השיגה מכבי חיפה את המטרות ההגנתיות שלה, ותנסה, לפחות מהבחינה הזו, לשחזר את הפעולות שעצרו את מכבי ת"א, ואנסה לשים את האצבע על שתיים מהן:

1. משמעת הגנתית של פירס ולביא. בין אם מכבי ת"א משחקת עם שני קשרים באמצע וזהבי לפניהם, ובין אם היא משחקת עם שלושה, יש לה תבנית די קבועה שהמטרה שלה לחפש שחקן פנוי מאחורי קו הקישור. הבלם המוביל את הכדור – לרוב טיבי – מנסה למשוך אליו קשר יריב, וכשזה מגיע ללחוץ, מכבי תחפש במסירה ישירה או הנעת כדור מהירה להעביר את הכדור למיכה או זהבי בשטח הפנוי.

כשמכבי במערך של 2 בקישור, אז גם מדוניאנין עושה פעולה דומה, כשהוא מגיע לקו ההגנה. כשהוא עם הכדור זה כמובן מסוכן יותר בגלל מסירות העומק שהוא מסוגל לייצר לאגפים. מכאן החשיבות הגבוהה למשמעת של לביא ופירס, מעבר לכך שהם יצטרכו לעשות פעולות הגנתיות אישיות טובות. יציאה שלהם מהמקום באמצע תפתח למכבי ת"א לא רק את האופציה לתת לזהבי ומיכה לנהל את המשחק קרוב לרחבה, אלא גם את האופציה למסירת עומק לבן-חיים, כיוון ששחקן מהאגף יצטרך להגיע לעזרה.

2. סגירה של טל בן-חיים. מובן שמשומר יצטרך להיות בריכוז מלא כדי לסגור את הדריבל של בן-חיים, אבל הוא יצטרך גם לקבל הרבה עזרה מהחברים, כמו שקיבל במשחק בחיפה בפלייאוף. העזרה צריכה להגיע מכל השחקנים – היתרון הגדול ביותר של בן-חיים הוא המהירות. בכך משומר לא יוכל להתחרות בו (מעט מאד מגינים בליגה יוכלו). לכן מכבי ת"א עושה הרבה תרגילים ותנועה במטרה לבודד את בן-חיים, כדי שיוכל לשחק באחד על אחד מול המגן באגף. אחת הדרכים למנוע את הבידוד הזה היא לא לאפשר מסירות ארוכות מצד לצד, להישאר בעמדות המוצא הנמוכות יחסית, ולהאט את המשחק של הצהובים. במשחק בחיפה זה עבד טוב מאד, רוב הכדורים שבן-חיים קיבל במחצית הראשונה הגיעו אליו אחרי הרבה מסירות, ולפעמים דרך המגן (שפונגין). במצב הזה, בן-חיים מצא את עצמו מול שלושה וארבעה שחקנים ירוקים ולא הצליח לייצר כמעט כלום.

במשחק האחרון בבלומפילד, מכבי חיפה קיבלה אולי תזכורת למה שיקרה אם לא תבצע את הסגירה על בן-חיים בצורה טובה. שלוש פעולות מצוינות של בן-חיים באגף (פנדל, בישול לזהבי ושער) מול קריאף וחבשי, שלא קיבלו עזרה, לא מהשחקנים הקרובים (פירס, ורמוט) ולא מהרחוקים (ריאן, גוזלן) ריסקו את הקבוצה במחצית השנייה.

מבחינת מכבי ת"א תהיה חשיבות גדולה לסבלנות בהנעת הכדור, בעיקר בחלק האחורי. אחת הבעיות של הצהובים בפלייאוף, לטעמי, הייתה ניסיון של יותר מדי שחקנים לקחת את המשחק על עצמם, ולהוביל את הכדור בעצמם מההגנה להתקפה. אם נחזור למשחק בין השתיים בחיפה, אפשר לראות לדוגמא את דור מיכה, במקום לחכות לסיטואציה טובה של מסירה שתגרום לו לקבל את הכדור בשטח בין הקישור להגנה, הוא מתקרב לבלמים כדי "לקחת" את הכדור.

מיכה1

מיכה בין קו הקישור להגנה

הדבר גורם לכך, שהיריבה יכולה לצופף את המשחק די בקלות ולשחק קרוב. כל השטח שהתפנה באמצע, במקום שאותו מפנה בעצם זהבי (או שחקן קישור אחר שנכנס לרחבה, כמו איגייבור או אזולאי) נהיה צפוף ונסגר על ידי שחקני היריבה.

מיכה2

מקבל את הכדור קרוב לשלישייה האחורית (טיבי, קרלוס, מדוניאנין) וההגנה של חיפה מצופפת בקלות

מהעמדה הזו, מול צפיפות הגנתית כזו, מכבי ניסתה להכניס שוב ושוב כדורי רוחב, נמוכים וגבוהים, כדי למצוא את זהבי או סה. את המשחקים מול סכנין ומכבי חיפה בפלייאוף,  דסה סיים עם 21 הכנסות כדורים לרחבה (קרוסים), רק שתיים מהן היו מדויקות.

התקפית, מכבי חיפה בוודאי צפתה בכמה קלטות של בית"ר, והאופן שבו היא הביכה את הגנת מכבי ת"א העונה, אולי יותר מכל קבוצה אחרת. בית"ר עשתה זאת בהתקפות מעבר בסיסיות ואיכותיות, שעיקרן שבירת הלחץ בדאבל-פס או דריבל במרכז השדה, ואז כדור ארוך לאגף שהתפנה בגלל כיווץ המשחק (שדרוש כדי לבצע משחק לחץ).

דרך נוספת לצאת להתקפת מעבר מהירה היא בדריבל, תוך ניסיון לנצל את היציאה של אלברמן ללחוץ אחרי איבוד כדור. למרות המשחק החד צדדי, הסיומת הגרועה והמעמד שמסביב, אפשר היה לראות את הפעולה הזו מצליחה (יחסית) אפילו במשחק בבלומפילד.

בלי פלט, למכבי חיפה בוודאי יהיה קשה יותר מול הלחץ שהצהובים יודעים להפעיל. במשחק בחיפה פלט שיחק כחלוץ מטרה, והצליח להחזיק את הכדור בצורה טובה מול האגרסיביות של קרלוס גרסיה. גוזלן, במשחק בבלומפילד, לא הצליח להראות יכולות דומות.

נקודה נוספת שאפשר להזכיר בנוגע לפלט היא השמירה במצבים נייחים – במשחק בחיפה, פלט היה זה ששמר את קרלוס גרסיה, ועשה זאת די בהצלחה. במשחק האחרון בבלומפילד, גרסיה הבקיע בקלות מעל חבשי. מכבי ת"א כבשה לא מעט ממצבים נייחים נגד הירוקים בשלוש העונות האחרונות (13 מפגשים): מתוך 28 השערים שהבקיעה, 6 היו מקרנות ונייחים (כולל הזדמנות שנייה) ו-2 חופשיות ישירות. בסך הכל, אלה כ-30% מהשערים. מול שאר הליגה, השערים ממצבים נייחים מהווים העונה כ-15% מכלל שערי הקבוצה, ובעונה שעברה כ-11% בלבד.

  2 comments for “שואף לאפס-אפס. לקראת גמר הגביע

  1. Elad
    23 במאי 2016 at 9:01 pm

    ניתוח מצויין כרגיל. המשחק עם גוזלן תמוה בעיני. איש המפתח של חיפה יהיה חן עזרא. הוא היחידי שיכול לעקוף אלכסונית
    את טיבי או גרסיה

  2. שלתי
    28 במאי 2016 at 10:23 pm

    היה מאד דומה למה שצפית, לפחות בהרגשה שלי .
    האם ראית נסיונות לפתרונות מצד בוס?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *