היינו העתיד. על המספרים מאחורי מחלקות הנוער בישראל

מה הסיכוי להפוך לשחקן נבחרת אם גדלת בדרום? אחוז אחד בודד. לכבוד פתיחת הקמפיין, איה שורק נברה באתר ההתאחדות והביאה ממצאים מאלפים על דור העתיד של הכדורגל הישראלי

ניצלנו את פגרת הנבחרת כדי לבדוק את המספרים שמאחורי מחלקות הנוער של קבוצות ליגת העל. לשם כך בדקנו שבעה שנתונים – משנתון 1989 ועד שנתון 1995. הפרמטרים לבדיקת השחקנים היו:

  1. שיחק לפחות שני משחקים בליגה לנוער
  2. סיים את מחלקת הנוער בקבוצה ולא עבר למחלקה אחרת (כלומר, ייחשב כבוגר מחלקת הנוער האחרונה ששיחק בה)

כל הנתונים נלקחו מאתר ההתאחדות ומעט ידע אישי לגבי שחקנים המשחקים בחו"ל ומתייחסים לסוף עונת 15/16.

כדי לתת לנתונים הקשר מסוים, הנה מיקומי קבוצות הנוער של קבוצות ליגת העל בעונות הרלוונטיות (06/07 – 13/14). בסוגריים – מיקום קבוצת הבוגרים:

טבלת מיקום נוער ובוגרים

אז מה קרה עם בוגרי מחלקת הנוער של 14 קבוצות ליגת העל בעונת 15/16?

איפה הם היום

אז מה הסיכוי של שחקן נוער לשחק כדורגל מקצועני (בחו"ל, בליגת העל או בליגה הלאומית)? אם אתה ממחלקת הנוער של מכבי ת"א או מכבי חיפה – די גבוה.

אחוז מקצוענים

במספרים, המשמעות היא שמכבי ת"א ומכבי חיפה מעלות כחמישה שחקנים מכל שנתון לקבוצות בליגות מקצועניות. הפועל אשקלון והפועל רעננה מעלות שחקן אחד בלבד.

ממוצע שחקנים בליגות מקצועניות

כך זה נראה לאורך השנים בארבע "הגדולות":

מקצוענים לפי שנתונים

בהתאמה לנתונים האלה, מכבי ת"א ומכבי חיפה נמצאות בתחתית דירוג אחוזי השחקנים שפרשו מכדורגל (כלומר, לא נרשמו באף קבוצה בעונת 15/16). בהפועל אשקלון 74% מבוגרי המחלקה לא נרשמו בהתאחדות בכדורגל בעונה הקודמת, ו-45% לא שיחקו אף משחק בבוגרים.

אחוז פורשים

מבחינת שחקנים בליגת העל, מכבי חיפה בעליונות משמעותית על פני שאר הקבוצות:

אחוז בליגת העל

למרות ייצור שחקנים מסיבי של מכבי תל אביב, מעטים מבוגרי המחלקה הצהובה משתלבים בבוגרים. למעשה, רק 2 מתוך 70 מסיימי מחלקת הנוער שיחקו בקבוצה הבוגרת של מכבי ת"א:

שחקנים בקבוצת האם

ששת השנתונים שנבדקו שלחו בינתיים 16 נציגים לנבחרת הבוגרת – חלקם רק זומנו וטרם שיחקו במשחק רשמי. 11 מהם זומנו גם למשחק נגד איטליה (ועוד שלושה מהשנתונים האלה ממחלקות נוער של קבוצות שאינן בליגת העל – עומר אצילי, שיר צדק וקני סייף).

לנוער של מכבי ת"א 4 נציגים (שלושה משנתון 92, דור מיכה לא שיחק משחק רשמי), והשאר מתחלקים בין הפועל ק"ש, מכבי חיפה, הפועל ת"א, מ.ס אשדוד (2 נציגים כ"א), הפועל ב"ש ובית"ר ירושלים (נציג אחד).

שאר מחלקות הנוער של קבוצות ליגת העל לא הצליחו לייצר שחקן נבחרת בשנתונים האלה.

אם נבחן את הזימונים לנבחרת הנוער תחת אלי אוחנה, במסגרת טורנירי המוקדמות לאליפויות אירופה נמצא, שכמעט 40% מהמוזמנים הם ממכבי ת"א ומכבי חיפה. להפועל ב"ש היו לאורך השנים רק נציג אחד, ולקבוצות המגזר הערבי: 0.

במיפוי לפי אזורים בארץ:

פיזור מועדונים נבחרת הנוער

האם הכישרון מתרכז ממילא בקבוצות הגדולות – ובעיקר במרכז הארץ – או שאם שחקן אינו משחק בקבוצה גדולה הוא יתקשה לקדם את הקריירה שלו כי מאמני נבחרת לא יטרחו לראות אותו משחק? זו שאלה שצריך לחשוב עליה, כמו גם על המשמעות שיש לריכוזיות כזו על התפתחות הכישרון בכדורגל הישראלי.

 

  6 comments for “היינו העתיד. על המספרים מאחורי מחלקות הנוער בישראל

  1. אופיר
    4 בספטמבר 2016 at 6:20 pm

    לדעתי יש תשובה ברורה לשאלה ששמת בסוף. כרגע אני נותן שתי דוגמאות מהמגזר, אבל אני מאמין שהן מעידות על הכלל.

    הראשונה והיותר מיידית היא פיראס מוגרבי שזומן עכשיו לנבחרת אחרי שעבר למכבי חיפה, למרות שבתקופה שלו בסכנין לא זכה לזימון.

    הדוגמה השנייה והיותר מהותית לדעתי היא מונאס דאבור. בתור שחקן שחורר רשתות באחי-נצרת לא זומן לאף נבחרת , אבל רק המעבר למכבי תל אביב "סידר" לו זימון לנבחרת.

    למה את מה שמכבי ת"א ראו, לא יכלו לראות צוותי הנבחרות הצעירות?

    • איה
      4 בספטמבר 2016 at 6:24 pm

      גם ראדי (שפוספס גם על ידי הקבוצות ולא רק בנבחרת).
      אולי חוץ מעצלנות מסוימת מללכת לראות כדורגל בשבתות במקומות רחוקים יחסית מהמרכז, זה גם פחד מלקחת סיכונים – אף אחד לא יתהה על זימון של שחקן נוער ממכבי ת"א או חיפה, אבל מאחי נצרת יכול להרים גבות.

      • אופיר
        4 בספטמבר 2016 at 6:34 pm

        מסכים. השאלה עכשיו למי בדיוק צריכים המאמנים של הנבחרות הצעירות לתת דין וחשבון?

        הרי אדון צ'יפים מיפים לא היה שם בגלל העבר המוצלח בתור מאמן…

  2. איתי
    4 בספטמבר 2016 at 10:43 pm

    לא לגמרי מסכים. אני מאמין שיש כאן גורם נוסף: מאמני נבחרת (וגם אוהדי כדורגל) מאמינים ששחקן שמצליח בקבוצה בינונית-קטנה לא בהכרח יצליח בנבחרת בגלל שהוא לא מתאים מנטאלית (שזה משעשע בהתחשב בעובדה שהנבחרת נחשבת קבוצה בינונית-קטנה מול היריבות שלה והגיוני ששחקן שבארץ הוא כוכב ומשחק בקבוצה שמרבה לשלוט במשחק יתקשה יותר במשחקי הנבחרת מאשר השחקן מהקבוצה הבינונית-קטנה). למעשה, רק כשהוא "מוכיח את עצמו" בקבוצה בכירה הוא זוכה לקבל זימון.

    • אופיר
      5 בספטמבר 2016 at 1:15 am

      הייתי מסכים אם היו נותנים למוגרבי זמן להוכיח את עצמו בחיפה. זה לא שהוא נתן פתיחת עונה יוצאת דופן (אלא אם המהלך בגול נגד הפועל קנה את אלישע)

      • איתי
        5 בספטמבר 2016 at 10:37 am

        לכן כתבתי "מוכיח". הרי מוגרבי לא באמת הוכיח שהוא ראוי לזימון במשחק ליגה אחד ועוד שניים-שלושה משחקי טוטו.
        מספיק שהוא לובש את החולצה הירוקה כדי לקבל את ההכשר לזימון, הן במוחו של המאמן הלאומי והן בדעת הקהל.

        ספציפית לגבי מוגרבי, אני חושב שזה זימון הצהרתי בלבד, יען כי לא הגיוני ששחקן השבוע לא יזומן לסגל אם המאמן הצהיר בעצמו שמי שטוב יזומן לסגל. את מי זה מעניין שבמבנה הגוף שלו הוא לא מתאים אפילו להיות חילוף שלישי נגד איטליה? החלוץ הכי חד היום, סטטיסטית, הוא אלי אלבז. ברור שהוא לא זומן לסגל. אם הוא היה כובש במדי הקבוצה הנכונה – סיכוייו היו גדלים משמעותית.

        בקיצור, למאמן אף פעם אין "ביצים" לזמן שחקנים טובים מקבוצות קטנות יותר. לא אשכח משחק שבו שלמה שרף היה במצוקת חלוצים נוראית, והיחיד בערך שהיה כשיר הוא אלון מזרחי שמיעט לשחק באותה תקופה, והוא עשה הכל רק לא לזמן את מוטי קקון שבער באותה תקופה בליגה, ופה אפילו לא מדובר באיזו תגלית נסתרת מהעין…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *